Surrogacy, a blessed alternative for creating a family

Advertise in the Jerusalem Post:

Surrogacy, a blessed alternative for creating a family

Adv. Liat Kreskas

“And God blessed them, and God said unto them, Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it” (Genesis 1, 28)

In their last meeting with the fertility specialist David and Tehila, a couple in their fifties were notified that after a quarter of a century of complex and painful fertility treatments the two have undergone, Tehila will be unable to conceive.

Yehiel and Mazal, a couple in their thirties, were told that due to complications arising after the birth of their eldest son, Mazal will not be able to conceive again.

David and Rachel, a young couple wishing to be married, consulted Rachel’s OBGYN in order to examine alternatives to childbirth, since Rachel was born with Mayer-Rokitansky Syndrome, a condition characterized by a maldeveloped feminine reproductive system whose afflicted have neither ovules nor a uterus, hence Rachel never being able to conceive. Tehila, Mazal and Rachel came in with their husbands for meetings in my Jerusalem offices in order to receive legal advice on creating their family through a surrogate. Today, more and more women turn to this option, which has become increasingly practical.

The mitzvah of fertility and childbirth is the first such mitzvah mentioned in the Bible immediately after the creation of Adam. It’s further elaborated on this holy commandment that it’s,

“a great mitzvah whose reason encompasses all of the world’s mitzvahs”. Rachel, one of the Jewish people’s four matriarchs, expressed woman’s existential need for childbirth in her talk with Jacob; “[she] said unto Jacob, Give me children, or else I die” (Genesis 30, 1)

Many couples are often faced with difficult personal or medical issues resulting in it being hard or impossible to conceive and are therefore in need of a surrogacy process. Most such couples have a long history of complex and exhausting fertility treatments oftentimes due to medical issues on the part of the woman and, many times, of the man.

What is surrogacy?

Surrogacy is a blessed and very real option of birthing a child through and using an additional woman whose capacity is carrying the pregnancy to term and delivering the newborn to the couple, who are its biological parents, immediately following the birth. Surrogacy is a very efficient option enabling straight and gay couples, as well as solitary men or women who for whichever objective reason cannot conceive, to bring a baby into the world and create or expand their families.

Why turn to surrogacy?

Surrogacy is an effective way in which at least one of the two parents is the biological parent of the child being born. In most cases in which the couples are heterosexuals, both parents are

 

The newborn’s biological parents. It is a worthy, excellent route enabling men and women to realize their dreams of parenthood of a child genetically linked to them.

Surrogacy according to religious Jewish law (Halacha)

The surrogacy procedure brings up many important halachic questions, the main one being what’s its general stance on the procedure? What are the halachic conditions for it going forward? Who’s the baby’s mother, the surrogate who carried it to term or the woman who provided the ovules? Is the baby Jewish? And what’s the answer to the previous question in cases in which the surrogate is a gentile? Should a baby born through surrogacy undergo conversion to Judaism?

The Jewish Halacha has, of course, discussed these moral and religious questions and we, as attorneys who accompany many surrogacy processes, turn to and consult with many rabbinical authority figures, especially with rabbis from Jerusalem’s Puah Institute, who delve into the subject on a daily basis. Generally speaking we can say with absolute certainty that the process of childbirth through the use of a surrogate mother is recognized by the Jewish Halacha and is permitted, with several exceptions. Many rabbis, some of them well-known, agree that this process take place both in Israel and abroad and some of them see no importance in the religious affiliation of the surrogate mother, as their approach states that the newborn isn’t her son but the son of the mother who provided the ovules, with whom he has genetic ties. It’s very important to mention here that any surrogacy process which we

Accompany for its legal aspects and in which the father and mother to be are observant Jews is examined according to the couple’s own needs and after such an examination a unique permission is given to them to go through with the process in accordance with the permission’s terms. It’s also important to mention that Israeli law, the Embryo Carrying Agreements Law – 1996 (known as the surrogacy law), is highly advanced compared to other countries and mostly meets – and does not deviate – from the directives of Halacha.

Surrogacy in Israel

The surrogacy process in Israel has entered law through the aforementioned surrogacy act, which prescribes the terms to carrying out the process in Israel. The law accepts only heterosexual couples, married or with a joint cohabitation agreement. The surroagate must be of the same religious affiliation as the intended mother and preferably unmarried.

The surrogate must not be related to either of the parents and the sperm extracted from the father, as well as the pregnancy itself, must both be achieved strictly through medical means.

The overall cost of going through with the surrogacy process in Israel fluctuates between about NIS 220,000 to NIS 250,000, whereas NIS 160,000-170,000 are the accepted remuneration for the surrogate and the remainder goes towards covering any additional costs and attendant medical and psychological examinations.

Who’s entitled to turn to surrogacy in Israel?

A (married or common law) couple who have been deemed medically incapable of pregnancy or childbirth with the intended mother being no older than 53 when the surrogacy request is made to the committee and no older than 54 when the embryo carrying agreement is signed.

Who may serve as a surrogate in Israel?

A woman willing to perform an “act of grace” who’s age is between 22 and 38. Her medical condition must be sounds and she needs to have already undergone births without complications (at least one and up to a maximum of three) and on term with the infants being of normal birth weight for the age of the pregnancy.

Surrogacy in the world

Many Israelis who don’t fall under the breadth of the law in Israel, such as same sex couples, male or female, couples who are older than the maximal allotted age, those finding it difficult to locate a surrogate fitting the law’s definitions or couples who can’t afford the process’s costs in Israel. For all of the aforementioned individuals, the option of surrogacy abroad exists.

Needless to say, the surrogacy process differs from country to country as each one has its own sets of laws, healthcare system and costs. In the past surrogacy processes were very popular in some far eastern countries such as India and Nepal due to the relatively low costs paid by intended parents and the immediately availability of surrogates. However, this course was closed off to foreign residents and today is even illegal in these countries.

Therefore, when I turn to recommend to a couple or single men/ women on the country they should turn to for surrogacy, and in

order to assist them in selecting the appropriate course of action aboard, I endeavor to receive all of the relevant details in order to make an informed decision. An informed decision should steer us clear of the problems and difficulties which may cause this process to fail and bring about loss of funds and additional stress and anguish.

The United

States

Canada Georgia
Who’s

allowed?

Married and

unmarried

couples

Married and

unmarried

couples

Married

and

common

law couples

Same sex couples Same sex couples
Single men/

women

Single men/

women

Price range (in USD) $120,000­

200,000

$55,000­

75,000

$45,000­

65,000

Surrogate

availability

Waiting time of two to six

months

Waiting time of three to six

months

Immediate

* All prices are in US dollars.

With the selection of the appropriate surrogacy track we move onto a quick series of medical and legal examinations, establishing contact with a surrogacy agency, selecting the actual surrogate, occasionally selecting an ovule donor, selecting a fertility clinic and so on, all of which will be expounded upon in our next article.

Tehila, Mazal and Rachel now embrace a child with their husbands and David and Rachel have recently contacted us again wishing to start an additional surrogacy process.

There is no happier area of practicing law than accompanying couples through surrogacy processes, each and every baby is a masterpiece of creation and a tikkun olam and we are so fortunate to have been able to help in their creation.

Who are we?

The Law firm of Mor and Co. is a boutique Jerusalem law firm specializing in accompanying couples wishing to hold surrogacy processes in Israel or abroad and accompanying women wishing to serve as surrogates in processes taking place in Israel.

Adv. Y igal Mor and Adv. Liat Kreskas accompany and help steer each one of our clients according to their needs and help them find the right, appropriate way to achieve their goal. We work with different surrogacy agencies both in Israel and abroad.

In addition, we assist couples wishing to carry out this process in accordance with the Jewish laws and traditions and are therefore in direct contact with the Puah Institute. We also run the surrogacy forum on the lawGuide website.

We may be contacted by email:

Liat: liat@morlawoffice.com

Our website: www.MorLawOffice.com

The Jerusalem Post • October 2016 • JPost Style I 19

 

כיצד לבחור סוכנות פונדקאות ? / מאת עו"ד ליאת קרסקס

לפני מספר ימים נכנסו למשרדי זוג שביקש יעוץ משפטי בעניין הליך פונדקאות אותו ביקשו לקיים, הזוג היה טרוד, עייף ויותר מכל מבולבל. לאחר תקופה ממושכת ומתישה של 12 שנים, בה עבור הזוג סדרות רבות של טיפולי פוריות, רצו מרופא לרופא וחייהם נעו בין תקווה גדולה וייאוש גדול, הם הגיעו לתובנה שהליך פונדקאות היא האפשרות הנכונה עבורם בה יזכו לחבוק בילד משלהם, ההלם והאכזבה היו כה גדולים אך לאחר שהם השלימו עם המצב בו הם שרויים, הם התחילו לברר ולבחון את האופציות העומדות בפניהם לשם קיום הליך הפונדקאות, במהלך הפגישה שרטטנו יחדיו מפת דרכים ושאלת השאלות הייתה כיצד לבחור ולהתקשר נכון עם סוכנות פונדקאות ?

ניכר היה על בני הזוג כי הם להוטים לקיום ההליך אך עומס המידע הקיים הכביד עליהם והקשה עליהם לקבל החלטה כלשהיא, מטבע הדברים עוד קודם שהם הגיעו אלי הם צברו שעות רבות של קריאת חומרים באינטרנט, שיחות טלפון עם מספר סוכנויות העוסקות בפונדקאות ואף נפגשו חלקן.

ראשית דבר אציין בקצרה מהו הליך הפונדקאות? 

פונדקאות היא אפשרות להולדת תינוק במצב בו מסיבות אובייקטיביות לא קיימת אפשרות להורה/הורים מיועדים לשאת הריון, (רלבנטי מאוד לנשים שאינן יכולות להיכנס להריון או לזוגות /יחידים גאים), פונדקאות מוגדרת כנשיאת עובר על ידי פונדקאית (האם הנושאת) ומסירתו לאחר הלידה להורה/ים מיועדים.

הלכה למעשה הליך הפונדקאות (בארץ ובחו”ל) טומן בחובו מורכבות משפטית, רפואית, כלכלית ורגשית רבה.

בארץ ההליך מוסדר תחת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ”ו-1996 (מוכר בשמו הלא רשמי כ-“חוק הפונדקאות”) הליך פונדקאות בישראל ע”פ החוק וע”פ ההנחיות וקריטריונים של ועדת האישורים השייכת למשרד הבריאות, מותר בשלב זה מבחינה חוקית רק לזוגות הטרוסקסואלים (נשואים ולא נשואים).

בחו”ל, במדינות שונות, קיימות אלטרנטיבות מגוונות לפיהן קיימים מסלולי פונדקאות לזוגות הטרוסקסואלים (נשואים ולא נשואים), לזוגות חד מיניים וגם להורים יחידניים.

בהליך המתקיים בחו”ל יש לפעול על פי הדין המקומי של המדינה בה צפוי להתבצע ההליך וכן לפי הדין הישראלי לשם הסדרת מעמדו והכנסתו של התינוק למדינת ישראל, רישומו במרשם האוכלוסין וכן לשם הסדרת רישומו מבחינה דתית למי שעניין זה חשוב ורלבנטי לגביו.

ישנן סוכנויות רבות המציעות את שרותיהן כמתווכות בין ההורים המיועדים לפונדקאית ומסייעות בהליך הפונדקאות בארץ ובחו”ל.

כיצד נבחר את הסוכנות הפונדקאות המתאימה לנו?

זוהי שאלה מורכבת שאנו נשאלים חדשות לבקרים ואנו מבקשים לשתף אתכם בקריטריונים שיסייעו בידכם לצורך קבלת ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם.

בראשיתם של דברים נדגיש כי אין כל חובה חוקית לעבוד מול סוכנות פונדקאות, לצורך קיומו של הליך פונדקאות בישראל ובחו”ל.

 בישראל ניתן לאתר פונדקאית מתאימה ובסיוע עו”ד המתמחה בתחום, אפשר  לבצע את ההתקשרות החוזית וייצוג מול משרד הבריאות לשם קבלת האישורים המתאימים ובהליך המתבצע בחו”ל ניתן לבצע את ההתקשרות עם מרפאה ובאמצעות משרדי עורכי דין האחד מקומי והשני בישראל.

חשוב לציין כי גם אם בחרתם לבצע את ההליך שלא באמצעות סוכנות פונדקאות, מומלץ מאוד לקבל ייעוץ מקצועי מאנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום וכן לדאוג לליווי משפטי אישי (עורך דין אשר ידאג ויהיה מחויב לכם בלבד !!!) בכל השלבים של ההליך.

במצב בו אתם מתכוונים להיעזר בסוכנות פונדקאות להלן שאלות שמומלץ לבררן:

  1. כמה זמן הסוכנות קיימת ואיזה ניסיון מקצועי יש לה ?
  2. מי עומד בראש הסוכנות? מיהו הצוות שמרכיב את הסוכנות?
  3. כמה הליכי פונדקאות בצעה הסוכנות עד כה?
  4. מול אילו מדינות הסוכנות מבצעת הליכי פונדקאות ?
  5. יש לברר האם החוק באותה מדינה מתיר לבני הזוג לבצע את ההליך בתחומה, יש מדינות אשר חסומות במפני זוגות חד מיניים / זוגות שאינם נשואים/ הורים יחידניים וכו’……
  6. כמה הליכי פונדקאים ביצעה הסוכנות בשנה ובשנתיים האחרונות באותה מדינה?
  7. כמה זמן לוקח לסוכנות לאתר פונדקאית / תורמת ביצית?
  8. האם הסוכנות מציעה מסלולי פריון שונים (פונדקאות ותרומת ביצית/ פונדקאות כאשר הביצית והזרע הם של ההורים המיועדים/ תרומת ביצית בלבד וכו…)
  9. במצב בו ישנן דרישות מיוחדות לגבי דת, מראה, צבע עור, מצב משפחתי וכו… של הפונדקית/ תורמת הביצית יש לוודא שבמאגר קיימת פונדקאית / תורמת ביצית העונה לדרישות אלו, ואם לא, מהי המסוגלות של הסוכנות לאתר פונדקאית / תורמת ביצית העונה לדרישות אלו.
  10. אילו בדיקות (רפואיות, פסיכולוגיות, בדיקה כלכלית וכיוצ”ב) עוברת הפונדקאית (ובן זוגה)/ תורמת הביצית ?
  11. מול אילו מרפאות פריון הסוכנות עובדת בארץ ובחו”ל ?
  12. מהם אחוזי ההצלחה של מרפאת הפריון ושל הסוכנות ?
  13. האם ישנה זמינות למענה על שאלות בזמן חירום? ומהי הפרוצדורה לכך ?
  14. האם הסוכנות מעניקה ליווי אישי וע”י מי הוא ניתן?
  15. מה כלול בתשלום עבור הסוכנות ?
  16. האם הכספים להליך כולו ולפונדקאית מוחזקים בנאמנות ? מי מנהל את חשבון כספי הנאמנות ובאילו תנאים הוא רשאי לשחרר ממנו כספים במהלך ההליך ?
  17. כיצד מתבצע התשלום לפונדקאית? ומי מפקח על כך?
  18. איזה סוג ביטוח קיים לסוכנות? באיזה ביטוח מבוטחת הפונדקאית, הליך ההיריון ?
  19. האם הסוכנות הזדקקה להפעיל את הביטוח? בגין מה ?
  20. האם הסוכנות נתבעה ע”י לקוחותיה?
  21. אילו שירותים נוספים הסוכנות מספקת ללקוחותיה?
  22. באילו שלבים של ההליך מלווה אתכם הסוכנות? עד להפריה? עד הלידה? עד החזרה “הביתה”?
  23. האם ההסכם עם הסוכנות הינו הסכם כובל או שניתן להיעזר במספר סוכנויות עד למציאת פונדקאית/ תורמת ביצית מתאימה?
  24. וקריטריון נוסף ולא פחות חשוב, מה האינטואיציה שלכם אומרת ? האם הרגשתם שיש לכם כימיה עם בעלי תפקיד בסוכנות ?

מי אנחנו ?

משרד עו”ד מור ושות’ הינו משרד בוטיק המתמחה במשפט אזרחי ובכלל זה בליווי זוגות ופונדקאיות בהליכי פונדקאות בארץ ובחו”ל. עו”ד יגאל מור ועו”ד ליאת קרסקס מלווים בני זוג והורים מיועדים יחידניים בביצוע הליכי פונדקאות בארץ ובחו”ל.

אנו עובדים מול סוכנויות שונות הפועלות בארץ ובחו”ל ויכולים להמליץ לפונים על מסלולים המתאימים לצרכיהם המדויקים.  כן אנו מכירים ופועלים מול כלל הגורמים הרלוונטיים בארץ.

בנוסף לכך אנו פועלים ומסייעים לזוגות המעוניינים לבצע את הליך הפונדקאות תוך הקפדה על מסורת ישראל ולשם כך עובדים באופן ישיר מול מכון פוע”ה. ומנהלים את פורום הפונדקאות באתר האינטרנט  LAWGUIDE

לסיומם של דברים נאחל הצלחה רבה להורים המיועדים.

לפרטים נוספים, שאלות או הבהרות, ניתן גם לפנות אלינו במייל:

יגאל : igal@morlawoffice.com

ליאת : liat@morlawoffice.com

 

פונדקאות, אלטרנטיבה מבורכת להקמת משפחה / עו"ד ליאת קרסקס

“ויברך אתם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה” (בראשית א, כח)

בפגישתם האחרונה עם רופא הפריון התבשרו דוד ותהילה זוג בשנות ה 50 לחייהם כי לאחר 25 שנות טיפולי פוריות מורכבים וכואבים שבני הזוג עברו, שתהילה לא תוכל להרות.

יחיאל ומזל זוג בשנות ה 30 לחייהם התבשרו כי בשל סיבוך שנוצר לאחר לידת בנם בכורם, מזל לא תוכל שוב להרות.

דוד ורחל זוג צעיר אשר מעוניין להינשא ניגשו לשיחת ייעוץ עם רופא הנשים של רחל על מנת לבחון אלטרנטיבות לפיהן בני הזוג יוכלו להביא ילד לעולם, זאת משום שרחל נולדה עם תסמונת מאייר-רוקיטנסקי (Mayer-Rokitansky Syndrome) תסמונת המאופיינת בהתפתחות לקויה של מערכת הרבייה הנשית לקות בה יש לאישה ביציות אך לא רחם, ומכאן רחל לא תוכל לשאת הריון.

תהילה, מזל ורחל הגיעו לפגישות במשרדי בירושלים יחד עם בעליהן על מנת לקבל סיוע משפטי להקמת משפחתן באמצעות אם פונדקאית וזאת בנוסף לנשים רבות אשר מוצאות את הליך הפונדקאות כאפשארות מעשית יותר ויותר .

מצוות הפריון וההולדה הינה המצווה הראשונה בתורה ונכתבה מיד לאחר תיאור בריאת האדם, עוד נאמר על מצוות פרו ורבו בביאור בספר החינוך כי זו “מצווה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצוות בעולם….” רחל אימנו ביטאה את הצורך הקיומי של אישה להולדה בדבריה ליעקב; “ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי” (בראשית ל, א)

בני זוג רבים נקלעים למצב אישי ורפואי קשה ומורכב שבעתיו הם מתקשים להרות ולהוליד צאצאים ולכן נזקקים לסיוע של הליך פונדקאות. למרבית בני הזוג קיימת היסטוריה ארוכה של  טיפולי פריון מורכבים ומתישים לעיתים בשל בעיות רפואיות של האישה ולעיתים רבות, אף של הבעל.  

מהי פונדקאות?

פונדקאות  הינה דרך מבורכת וריאלית להולדת ילד באמצעות ובעזרת אישה נוספת המשמשת כמי שנושאת את ההיריון ברחמה ומוסרת את התינוק שנולד לבני הזוג, שהם הוריו הביולוגיים, ההורים המיועדים, מיד לאחר לידתו.

פונדקאות הינה אפשרות יעילה מאוד המאפשרת לבני זוג סטרייטים או חד מיניים, וגם לנשים ולגברים יחידניים שמסיבות שונות ואובייקטיביות, אינם יכולים להרות, להביא תינוק לאוויר העולם, להקים או להרחיב את משפחתם.

מדוע לפנות להליך פונדקאות?

פונדקאות הינה דרך יעילה בה לפחות אחד מבני הזוג הינו הורה ביולוגי לילד שנולד, ובמרבית המקרים בהם בני הזוג הם סטרייטים, אף שני בני הזוג הם ההורים הביולוגיים של התינוק שנולד, זוהי דרך נהדרת וראויה המאפשרת לנשים ולגברים לממש את חלומם להיות הורים לילד אשר יהיה קשור אליהם גנטית.

 

פונדקאות ע”פ ההלכה

הליך הפונדקאות טומן בחובו שאלות הלכתיות רבות וחשובות, השאלה העיקרית היא מהי עמדת ההלכה היהודית כלפי ההליך? מהם התנאים לקיומו של ההליך ע”פ ההלכה ? מי היא אם התינוק, הפונדקאית שנשאה את התינוק או מי שהביצית שלה? האם התינוק שנולד יהודי? ומהי התשובה לשאלה הקודמת אם הפונדקאית שנשאה את ההיריון אינה יהודייה ? האם צריך לגייר תינוק שנולד באמצעות הליך פונדקאות ?

כמובן שההלכה היהודית כבר דנה ועסקה רבות בשאלות דתיות ומוסריות אלו, אנחנו כעורכי דין המלווים הליכי פונדקאות רבים, פונים ומתייעצים עם סמכויות רבניות שונות ובעיקר עם רבני מכון פוע”ה בירושלים אשר עוסקים במלאכה באופן יום יומי.

באופן עקרוני נוכל לומר בביטחון מלא כי הליך הולדת ילדים באמצעות שימוש באם פונדקאית הפונדקאות הינו הליך אשר מוכר ע”פ ההלכה היהודית ומותר בסייגים שונים. רבנים רבים ומוכרים מאוד מתירים את קיום ההליך הן בארץ והן בחו”ל, וחלקם גם לא מייחסים חשיבות לדתה של האם הפונדקאית, שהרי גישתם היא שבמלא התינוק שנולד הוא אינו בנה אלא בנה של האם שנתנה את הביצית והקשר הגנטי של התינוק הוא אליה. חשוב לציין כי כל הליך פונדקאות אותו אנו מלווים בפן המשפטי שבו בני הזוג הם יהודים דתיים, ההליך נבחן עפ”י צרכי הזוג ולאחר בחינה זו ניתן היתר ייחודי לזוג לקיים את ההליך עפ”י תנאי ההיתר, חשוב גם לציין כי החוק בישראל החוק לנשיאת עוברים – 1996 (מוכר בישראל בשם חוק הפונדקאות) הינו חוק מתקדם מאוד ביחס למדינות העולם והוא מותאם ברובו ואינו חורג מדרישות ההלכה היהודית.

פונדקאות בישראל

הליך הפונדקאות בישראל מעוגן כאמור לעיל בחוק הפונדקאות. החוק קובע את התנאים לקיום הליך פונדקאות בישראל. החוק מיועד לזוגות הטרוסקסואלים, נשואים או בעלי הסכם חיים משותפים בלבד ,על הפונדקאית היות בת דתה של האם המיועדת, ישנה עדיפות שהפונדקאית תהיה אישה לא נשואה, אסור שבין הפונדקאית ואחד מן ההורים המיועדים יהיה קשר דם, והזרע הזרע אשר משמש את ההפריה יהיה של האב המיועד וההיריון יושג באמצעים רפואיים בלבד.

עלות קיומו של הליך פונדקאות בישראל נע בין 220,000 –  250,000 ₪ לערך,  כאשר כ- 160,000 – 170,000 ₪ מהווים סך התשלום המקובל לידי הפונדקאית, יתר התשלומים מיועדים לכיסוי הוצאות נוספות ובדיקות רפואיות ופסיכולוגיות נלוות.

מי רשאי לפנות להליך בישראל?

בני זוג (נשואים או ידועים בציבור) אשר התבשרו כי מבחינה רפואית לא יוכלו להיכנס להריון וללדת, כאשר גיל האם המיועדת: לא יעלה על 53 שנים בעת הגשת המסמכים לוועדה ולא יעלה על גיל 54 שנים בעת החתימה על ההסכם לנשיאת עוברים.

מי רשאית לשמש כפונדקאית בישראל?

אישה המוכנה לעשות “מעשה של חסד” שגילה נע בין 22-38. מצבה הבריאותי חייב להיות תקין, היא עברה לידות ללא סיבוכים (לפחות לידה אחת ועד 3 לידות מקסימום), הלידות היו במועדם והילודים במשקל לידה תקין לגיל ההיריון.

פונדקאות בעולם

ישראלים רבים שאינם זכאים לקיים הליך פונדקאות בארץ כגון: זוגות חד מיניים, נשים או גברים, בני זוג שהם מבוגרים מהגיל המקסימלי הקבוע בחוק או כאלה שמתקשים לאתר פונדקאית העונה על הקריטריונים בישראל, או שמתקשים לעמוד בעלות ההליך בישראל, פונים לקיים את ההליך בחו”ל.

הליך פונדקאות בחו”ל שונה מטבעו ממדינה למדינה, לכל מדינה מערכת חוקים שונה, מערכת בריאות שונה והעלויות משתנות. בעבר הליכי פונדקאות היו פופולאריים מאוד במדינות המזרח הרחוק, כגון הודו ונפאל וזאת בשל העלויות הנמוכות יחסית שהיו נגבות מההורים המיועדים ובשל זמינותן המידית של הפונדקאיות. ההליך במדינות אלה נסגר לאזרחים המגיעים מחוץ וכיום הוא אף אינו חוקי באותן המדינות.

מכאן שבבואי להמליץ לבני זוג או לגברים או נשים יחידניות, לאיזו מדינה כדאי לפנות על מנת לקיים את ההליך, וכדי לסייע להם בבחירת המסלול הנכון והראוי בחו”ל, יש לקבל את מכלול הפרטים לשם קבלת החלטה מושכלת וזאת שלא להיתקל בקשיים ובבעיות העלולות לגרום לכישלון ההליך, לאבדן כספים ולמפח נפש נוסף.

  ארה”ב קנדה גיאורגיה
למי מותר? זוגות נשואים ולא נשואים זוגות נשואים ולא נשואים זוגות נשואים וזוגות עם הסכם ידועים בציבור.
זוגות חד מיניים זוגות חד מיניים  
יחידניים יחידניים  
טווח מחיר (בדולרים) 120,000-200,000 $ 55,000-75,000 $ 45,000-65,000 $
זמינות פונדקאית המתנה של חודשיים עד חצי שנה המתנה של 3 חודשים עד חצי שנה מידי

 

 

 

 

 

 

כל המחירים הם בדולר ארה”ב

עם הבחירה במסלול הפונדקאות הראוי אנו נכנסים לסדרה מהירה של בדיקות רפואיות ומשפטיות, התקשרות עם סוכנות פונדקאות, בחירת פונדקאית, לעיתים בחירת תורמת ביציות, בחירת מרפאת פיריון וכו’ ועל כך נספר במאמר הבא.

תהילה, מזל ורחל חובקות עתה יחד עם בעליהן ילד, דוד ורחל פנו אלינו שוב לאחרונה על מנת להתחיל הליך פונדקאות נוסף.

אין תחום משפטי משמח יותר מאשר ליווי זוגות בהליכי פונדקאות, כל תינוק שנולד זו יצירה של ממש, כל תינוק שנולד זה תיקון עולם, אשרינו שזכינו לעזור.

 

מי אנחנו ?

משרד עו”ד מור ושות’ הינו משרד בוטיק בירושלים המתמחה בליווי זוגות המבקשים לקיים הליכי פונדקאות בארץ ובחו”ל, וליווי של נשים המבקשות לשמש כפונדקאיות בהליכים המתקיימים בישראל.  

עו”ד יגאל מור ועו”ד ליאת קרסקס מלוים ומכוונים כל פונה לפי צרכיו ומסייעים למציאת הדרך המתאימה והנכונה לכל פונה, אנו עובדים מול סוכנויות פונדקאות שונות בארץ ובחו”ל.

בנוסף לכך אנו פועלים ומסייעים לזוגות המעוניינים לבצע את ההליך תוך הקפדה על מסורת ישראל ולשם כך עובדים באופן ישיר מול מכון פוע”ה ומנהלים את פורום הפונדקאות באתר האינטרנט lawGuide.

ניתן לפנות אלינו למייל:

יגאל : igal@morlawoffice.com

ליאת : liat@morlawoffice.com

אתר האינטרנט שלנו: www.MorLawOffice.com

 

 

על "חוק הספאם" ושיחות טלפון ממפרסמים הנעשות ללא הסכמה מראש

בעידן הנוכחי בו פרט “טריוויאלי” כמו מספר הטלפון הנייד שלנו נמצא במאגרי מידע שונים כדבר שבשגרה, אין פלא שהמספר שלנו מוצא את דרכו למפרסמים המעוניינים להשתמש בו לצורכיהם. בחלקו של כותב המאמר נפלה הזכות הגדולה לענות לשיחות טלפון רבות מפקידים חינניים ממוקדי מכירות טלפוני, אשר פצחו עימו בשיחה שיווקית ללא הסכמתו מראש. למי שחש עצמו שותף להסחת דעת זו, להלן מורה נבוכים לגבי דינה של שיחת טלפון ללא הסכמה מראש ממפרסמים.

סע’ 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב-1982, המכונה בעגה הרווחת “חוק הספאם” (ולצורכי נוחות כך אכנה אותו להלן), ככל הנראה לא מהווה הרתעה מספיקה למפרסמים, על אף הוראותיו העונשיות המטילות קנס על מפרסם המשגר דבר פרסומת ללא הסכמה מראש. החוק קובע כלל האוסר על פרסום דבר פרסומת המופץ באופן מסחרי, ולכלל זה מספר חריגים אשר קצרה יריעה זו מלדון בהם.

האם לפי “חוק הספאם” מותר למפרסם לבצע שיחת טלפון ללקוחות שלא הביעו את הסכמתם לשיחה מראש? לשאלה זו נדרשתי לאחרונה, בפנייה מבעל מרכז טלמרקטינג אשר התעניין באפשרות זו על מנת להגדיל את מכירותיו.

לכאורה סתם ולא פירש המחוקק. סע’ 30א האמור אינו נוקט לשון “שיחת טלפון” ולכן לכאורה מותר למפרסמים לשלוח מסר פרסומי באמצעות שיחת טלפון. האם לכך התכוון המחוקק? שאלה זו נדונה בשנים האחרונות במספר בתי משפט לתביעות קטנות בישראל, על רקע תביעות לפי “חוק הספאם” נגד מפרסמים.

בפס”ד ת”ק 31140-10-14 אלעד אורי נ’ פלאפון תקשורת בע”מ (פורסם ביום 20.4.2015), פסק בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים כי “חוק הספאם” חל גם על שיחת טלפון מאת גורם אנושי. זאת מאחר ותת-הקטגוריה “שמע” המצויה בתוך ההגדרה של “הודעת מסר קצר”, כוללת שיחת טלפון, לפי פרשנות בית המשפט. אם להיות כנה, פרשנות זו הפתיעה אותי, שכן כאשר המחוקק מתכוון ל”שיחת טלפון” (להבדיל מ”שמע”), הוא יודע לציין זאת במפורש, ולרוב אין הדבר נדרש פרשנות נוספת. כך למשל, ההגדרה ל”שיחה” בחוק האזנת סתר, התשל”ט-1979, כוללת קטגוריות רבות: טלפון, טלפון אלחוטי, רדיו טלפון נייד, מכשיר קשר אלחוטי ועוד. הגדרה זו מחוק האזנת סתר נקבעה בתיקון לחוק האזנת סתר משנת 1995, תיקון המוקדם כרונולוגית להגדרת “שמע” בחוק הספאם, אשר תוקן בשנת 2008. כלומר, לכאורה ניתן היה לצפות שחוק הספאם יכלול את ההגדרה “שיחת טלפון” באופן מפורש, כמו חוק האזנת סתר הקודם לו, אך לא כך נעשה.

אם כן, בפסק הדין המצוין לעיל, נטענה ע”י החברה הנתבעת הטענה כי הוראת החוק אינה חלה על שיחות טלפון שנעשו באמצעות גורם אנושי. הרשמת הבכירה סיגל אלבו דחתה את הטענה כי הוראת החוק אינה חלה על שיחות טלפון שנעשו באמצעות גורם אנושי, ופסקה כי הוראת סעיף 30א(ב) ל”חוק הספאם” אוסרת על משלוח דברי פרסומות, לרבות באמצעות “הודעת מסר קצר”. “הודעת מסר קצר” כוללת “מסר בזק” המועבר באמצעות רשת בזק אל המכשיר הנייד של נמען כלשהו. נמצא אפוא כי הרשמת הבכירה הרחיבה את פרשנות ההגדרה של “שמע”, כך שהיא לא חלה בלבד על מסר בזק מוקלט, אלא גם על מסר בזק שהוא שיחת טלפון מגורם אנושי לא מוקלט.

האם זוהי פרשנות מחייבת? מדובר בערכאה נמוכה אשר פסקי דינה אינה מחייבים ערכאות אחרות. יחד עם זאת, הופתעתי להיווכח כי בתי משפט לתביעות קטנות נוספים אימצו לאחרונה פרשנות זו, וניכר כי פרשנות זו צברה משקל בשנה האחרונה.

כך למשל, בפס”ד שניתן לאחרונה ביום 13.8.2015 בבימ”ש לתביעות קטנות בחיפה (ת”ק 32177-05-15 גרינפיס ים תיכון בע”מ נ’ אמיר) נקבע בהסתמך על אותו פסק דין של הרשמת הבכירה סיגל אלבו, כי “הודעת מסר קצר” כוללת גם מסר בזק המשודר לטלפון פרטי, והגדרה זו כוללת מבחינת מהות לשונית גם שיחת טלפון מגורם אנושי, ולא מסר מוקלט בלבד.

ראו עוד את פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים מיום 17.2.15 (ת”ק 22635-12-14 אלעד אורי נ’ מדריך המקצוענים בע”מ).

לסיכום- כל הפסיקות לעיל ניתנו ע”י רשמים בכירים, ופסיקתם לא התהפכה בערעור (מה גם שצריך לעבור משוכה לא פשוטה על מנת לערער על פסק דין שניתן ע”י בית המשפט לתביעות קטנות) ולכן אין בנמצא פסק דין מחייב של ערכאת ערעור. תביעות לפי חוק הספאם הינן בסכומים נמוכים, ולכן לא צפוי שיינתן פסק דין מחייב בעניין מאת ערכאה גבוהה. עם זאת, סביר להניח כי לו תתברר תביעה דומה, פסק הדין שיינתן ילך בתלם הקו שהתהווה לו בינתיים לאחרונה. תביעה כאמור מצריכה כמובן יוזמה של תובע אשר נפגע משיחת ספאם שכזו. בינתיים, עושה רושם שהפסיקה מצויה “בחיתוליה”, ונמשיך לקבל שיחות טלפון ללא הסכמתנו מראש.

מאת עו”ד הראל יפה, ממשרד עו”ד מור ושות’ בירושלים.

טעות לעולם חוזרת? על המונח `ט.ל.ח` ושילובו בפרסומות

עו”ד הראל יפה – טעות לעולם חוזרת? על המונח ט.ל.ח ושילובו בפרסומות                9.11.2015

לאחרונה נשאלתי אודות המונח ט.ל.ח- האם יש לו נפקות משפטית במודעות פרסומת? כך למשל, כאשר מודעה בעיתון מפרסמת מוצר למכירה במחיר שעשוי להיות מוטעה, האם בית העסק מחויב למכור את המוצר במחיר המוטעה, או האם הוא יכול להתנער מהטעות בהסתמך על כך שציין “ט.ל.ח” במודעה?

את השאלה בחנתי בכמה מישורים, ולהלן מסקנותיי בקצירת האומר:

  • הצעת מחיר במודעה בעיתון אינה הזמנה להציע הזמנות.

כל עוד לא נאמר אחרת ובמפורש, כל הצעת מחיר בעיתון הינה הצעה סופית, להבדיל מהזמנה להציע הצעות (כגון מכרז).

  • על עסקים חלה חובת איסור הטעיית הצרכן בפרסום במודעת צרכנות.

דיני הגנת הצרכן אוסרים על הטעיית הצרכן בפרסום. כך למשל, סעיפים 2 ו-7 לחוק הגנת הצרכן קובעים איסור על הטעיית הצרכן במחיר המוצר המופיע בפרסומת, וכי המפרסם אחראי בהטעיה. על כן לא ניתן לישנות מהצעת המחיר בעיתון, כשם שקופאית בסופרמרקט לא יכולה לומר לקונה העומד בתור, כי מחיר המוצר הנרכש שונה ממה שמופיע על גבי תווית המחיר על המוצר.

  • למונח ט.ל.ח אין תוקף משפטי מחייב.

המונח “ט.ל.ח” הוא חלק בהצעה שבמודעה אשר אינו מהווה מונח משפטי תקף במשפט הישראלי. טעות סופר היא כן מונח משפטי, הקבוע בסעיף 16 לחוק החוזים (חלק כללי), אולם הצעה בעיתון אינה חוזה.

הוא שנאמר- דיני הגנת הצרכן אוסרים על הטעיית הצרכן בפרסומת. דיני הגנת הצרכן אינם מציינים מה קורה כאשר העוסק טועה בתום לב. לשם השלמת חוסר זה, להערכת כותב המאמר ניתן לרתום את דיני תום הלב במו”מ לכריתת חוזה (סעיף 12 לחוק החוזים), אשר תחולתם הורחבה בפסיקה לשלל תחומים משפטיים. סעיף 10 לחוק הגנת הצרכן אף רומז לכיוון זה (הסעיף אינו רלבנטי לענייננו, אך מאפשר לעוסק להוכיח כי חלה אי התאמה בהפרש בין מחיר במזומן לבין מחיר באשראי של שירות או נכס, וכי טעות זו נבעה בתום לב והצרכן יכול היה להבחין בה בנסיבות העסקה). מכל מקום, ייתכן כי אינטרס ההסתמכות של הצרכן, ככל שהוא אכן לגיטימי וממשי, יגבר על טעות מצד העוסק, אף אם הטעות נעשתה בתום לב.

בפסיקה ניתן למצוא התייחסות לעניין המונח “ט.ל.ח”. בפסק דין אחד הביע בית המשפט מורת רוח כלפי המונח. וכך נפסק:

“בעניין זה הצביע הנאשם על ראשי התיבות ט.ל.ח (מן הסתם לתיבות “טעות לעולם חוזרת”) המצויים בשולי כל עמוד. משמע ידע, הצרכן, כי הפריטים המופיעים בחוברת כפופים לטעויות. משום כך, לשיטתו השיווקית והצרכנית של הנאשם, האחריות מוטלת על הצרכן אשר עליו לדעת כי אין לסמוך על הפרסום.

האומנם? האם רוצה הנאשם לומר לנו כי די בהבל פה או בהבל תיבות זעירות כטל ומטר, כדי להסיר אחריות מעל הנאשמים ולגלגלה על הצרכן? האם זו גישה שיווקית או צרכנית נורמטיבית? אין ממש בטענה זו, ולא זו בלבד שהיא מרוקנת מכל תוכן והגיון שבבסיס החוק ותכליתו, הרי אין בה ממש מבחינה עובדתית. פרסום חוברות מבצע, שהוא פרסום במובן המלא של המילה, לא יכול לדור בכפיפה אחת עם פרסום לא אחראי המטיל אחריות על הצרכן ולא על המפרסם. שהרי מהות הפרסום היא האמינות שבו. וההיפך מה נפקא מינה, מה תכלית ומה תועלת לפרסום אם מלכתחילה ומראש מודיע המפרסם לצרכן, “אל לך להסתמך על הפרסום”?! אכן, איני מתעלם כי מחזה נפרץ במקומותינו שבמודעות פרסום ופרסומת מצוי במקום מוצנע ובאותיות זעירות בדרך כלל, סייג לאחריות כדוגמת ה”ט.ל.ח”. נראה לי שראוי להבהיר אחת ולתמיד כי נוהג זה פסול הוא ואין בו ממש מבחינה משפטית ככל שבהגנת הצרכן עסקינן. אין במעשה זה כדי לגלגל אחריות על הצרכן, אותה אחריות כפי שהיא מוטלת על הסוחר, המוכר, ה”עוסק” בלשון החוק. אני סבור שמוטב היה להם למפרסמים לסלק מפרסומיהם כיתוב זה ודומיו. הכלל חייב שיהיה על הפרסום להיות אמין ואם לא כך, הרי מי שהטעה בפרסום ישא בתוצאות ולא הצרכן”. (מראה מקום- ת”פ (ראשל”צ) 3596/07 מדינת ישראל נ’ הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע”מ (מיום 8.9.08).

לסיכום- נראה כי המשפט הישראלי אינו נוטה לטובת שימוש במונח “ט.ל.ח”, ורצוי לעקר מן השורש את השימוש הגובר בו לצורכי פרסומות, שכן הדבר יוצר בלבול בקרב צרכנים.

הכותב הינו עו”ד במשרד עורכי-דין מור ושות’ בירושלים.