בקשה ליישוב סכסוך

בקשה ליישוב סכסוך כצעד מקדים להליך גירושין

החל משנת 2016 חל שינוי מהותי בהליך הגירושין, על פיו טרם הגשת תביעות משפטיות זה כנגד זו, מחויבים בני הזוג להגיש בקשה ליישוב סכסוך. בני הזוג מוזמנים לפגישות גישור במסגרת יחידות הסיוע של בתי המשפט ורק אם ניסיון הפשרה לא צלח, תיפתח בפניהם הדלת לניהול הליך הגירושין בערכאות.

 

תוכן המאמר
    Add a header to begin generating the table of contents

    בקשה ליישוב סכסוך מהי?

    החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה מחייב זוגות המעוניינים להתגרש להשתתף בהליך מקדמי, טרם יוכלו לפתוח בהליכים משפטיים. הליך זה נקרא בקשה ליישוב סכסוך, המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרתה מופנים הצדדים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, המאוישת על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים. זו תזמן את הצדדים למספר פגישות מהו”ת (אלו ראשי תיבות של מידע, הכרות ותיאום) אשר במסגרתן ינסו עובדי יחידת הסיוע להביא את בני הזוג לכדי הסכמה בסוגיות הגירושין.

     

    משהוגשה בקשה ליישוב סכסוך ועד 45 יום לאחר מכן, מנועים הצדדים מהגשת כל תביעה הנוגעת לגירושין. מטרתה של הגבלה זו היא כי בני הזוג ייתנו הזדמנות אמיתית לניסיון ההידברות ולא יוכלו להשתמש בכלי זה כצעד אסטרטגי להשגת יתרון בגירושין על פני הצד השני. נציין כי בני הזוג כן רשאים להגיש בקשות לסעדים זמניים, בהתאם לנסיבות המקרה.למשל, צו עיכוב יציאה מן הארץ, בקשה לפסיקת מזונות זמניים, החלטות בעניין משמורת הילדים וכיו”ב.

    חשיבות הייצוג המשפטי

    להליך הגירושין השלכות מרחיקות לכת על בני הזוג ועל כן, ישנה חשיבות רבה לפנייה לייצוג משפטי כבר בשלב זה. לכך מספר טעמים: ראשית, משום שלצד אשר מקדים ומגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, יש יתרון דיוני מהותי. מדוע? משככל והליך הגישור לא יצלח, יוכל הוא לפתוח תוך 15 יום בהליכים משפטיים נגד בן/בת הזוג בערכאה לבחירתו. בשל ההבדלים המהותיים בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני, מדובר ביתרון דיוני משמעותי מאוד.

    שנית, הליך הגישור במסגרת יחידת הסיוע מנוהל על ידי עובדים סוציאליים אשר אינם בעלי השכלה משפטית ואינם בקיאים לעומק בסוגיות המשפטיות העומדות על הפרק. משכך, חשוב מאוד כי כל אחד מבני הזוג יהיה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, אשר יוכל לקדם את השיח לפשרה באופן מקצועי ויעיל, תוך שמירה על זכויות הלקוח, לרבות הגשת בקשות לסעדים זמניים בעת הצורך. היה ופגישות הגישור לא נשאו פרי, ימשיכו עורכי הדין בייצוג בני הזוג לאורך הליך הגירושין עד סיומו.

    האם השינוי בחוק הוא לטובה?

    אין ספק כי מטרתו של החוק להסתדר התדיינות בסכסוכי משפחה, הייתה לתכלית ראויה: לסייע בפתרון סכסוכים משפחתיים כגון גירושין, בדרך של הידברות ופשרה במקום התדיינות משפטית. בכך יש להקל לא רק על בני הזוג עצמם, אלא על הילדים, אשר מושפעים לרעה מניהול הליך משפטי ממושך וסוער בין ההורים, המסלים בדרך כלל את המשבר והמתחים ביניהם. אולם, בקשה ליישוב סכסוך אינה הליך ללא פגמים ובראשם העובדה כי פגישות המהו”ת מתנהלות על ידי בעלי מקצוע שאינם עורכי דין. במצב כזה, ישנו מטבע הדברים קושי להביא את הצדדים אשר נישואיהם עלו על שרטון, לכדי ניהול שיח אפקטיבי אשר יוליד הסכם גירושין ויביא לסיומו של הסכסוך במסגרת זו. 

     

     יחד עם זאת, ניתן לומר כי עצם החובה לפנות להליך של גישור, טרם פנייה לערכאות, יש בה במקרים רבים כדי להוות בסיס לגירושין בהסכמה. לא אחת, פונים בני הזוג, בסיומן של פגישות המהו”ת להליך של גישור גירושין אצל עורך דין מגשר המתמחה בדיני משפחה. הניסיון והידע המקצועי של המגשר מאפשר לו לנהל הליך גישור ממוקד, היורד לעומקן של המחלוקות ומציע פתרונות פשרה מתאימים לבני הזוג ונסיבותיהם.

    קבעו איתנו פגישת יעוץ משפטי

    02-595-3323

    כתובתנו: יפו 216, שערי העיר ירושלים

    office@MorLawOffice.com

    גלילה למעלה