הרמת מסך – מהי ובאלו מקרים?

לכל חברה בערבון מוגבל (בע”מ) יש אישיות משפטית נפרדת אשר משמעותה כי לא ניתן להשית את חובות החברה על בעלי המניות שלה. ההפרדה הכמעט מוחלטת בין אישיות החברה לבין בעלי מניותיה נקראת “מסך ההתאגדות” והוא נועד על מנת לעודד את בעלי המניות ליטול יוזמות ולקחת סיכונים ובכך להוביל את כלל המשק לצמיחה ולפריון. הרמת מסך היא החריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת, במסגרתו מרים בית המשפט את מסך ההתאגדות המפריד בין החברה לבין בעלי המניות בה ומחייב את בעלי המניות באופן אישי בפרעון חובות החברה.

מהי הרמת מסך?

מדובר בצעד חריג מאוד, במסגרתו מסיר בית המשפט את ההגנה שניתנת לבעלי מניות ומשית עליהם באופן אישי את חובות התאגיד. מדוע צעד זה חריג כל כך? משום שהוא סותר את אחד הרציונאליים המרכזיים של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת. במסגרת עקרון זה, הבא לידי ביטוי בחברות בע”מ, הסיכון הכלכלי המקסימלי של בעלי המניות הוא עד גובה השקעתם בחברה, ולא מעבר לכך, והם אינם חבים בחובותיה. הרמת מסך מפרה את הכלל הבסיסי והחשוב הזה ומשום זאת, קבע חוק החברות את המקרים הקיצוניים בהם יורה בית המשפט על הרמת מסך ההתאגדות. חובת ההוכחה כי אחד מאלו מתקיים, מוטלת על הנושים המבקשים את הרמת המסך.

מתי רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות ולחשוף את בעלי המניות?

סעיף 6 לחוק החברות קובע שתי קטגוריות בהם יהיה רשאי בית המשפט, אם מצא בנסיבות העניין כי צודק ונכון לעשות כן, לייחס חוב של חברה לבעל מניות בה. בשני המצבים מדובר בשימוש לא ראוי באישיות המשפטית הנפרדת של החברה. האחד, כאשר נעשה שימוש באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה. השני, כאשר נעשה שימוש באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת של החברה לפרוע את חובותיה. דוגמאות למצבים אלו- כאשר בעל מניות עושה שימוש במשאבי החברה לצרכיו האישיים, ובכך מקפח את בעלי המניות, או לדוגמא במקרה של “מימון דק” – מצב בו בעלי המניות לא משקיעים כספים בעצמם, או משקיעים סכומים מזעריים ועיקר פעילות החברה מסתמכת על מינוף. בעלי המניות כלל אינם נוטלים סיכון ומסכנים אך ורק את כספי הנושים. יודגש כי אחריות זו תוטל על בעל מניה רק אם חשד או היה מודע לשימוש כאמור או בדבר אפשרות קיום הנסיבות שגרמו לשימוש כאמור. כלומר, ככל שמדובר בבעל מניות פסיבי, סביר שיהיה מוגן מפני חיוב אישי בחובות התאגיד.

הרמת מסך בחברה משפחתית

כאמור מעלה, הרמת מסך נחשבת לצעד חריג. על כן המחוקק קבע באלו מצבים יהיה רשאי בית המשפט להורות על כך וכן נתן בידו את הסמכות להחליט האם צודק ונכון לעשות זאת. ואכן, גישתם של בתי המשפט לעניין זה היא כי מדובר בפעולה קיצונית השמורה למקרים בהם הגבלת האחריות של בעלי המניות תביא לתוצאה מאוד לא צודקת. יחד עם זאת, כאשר מדובר על חברה משפחתית, יש סיכוי גדול יותר כי בקשת הנושים להרמת מסך תתקבל. מדוע? היות שבמקרים רבים, בחברות הללו, בעלי המניות הם גם מנהלי החברה ואז קל יותר לטעון כי למעשה, קיימת זהות בינם לבין האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. כמובן שבית המשפט לא יורה על “הרמת מסך” אלא אם הוכיחו הנושים כי מתקיים אחד מן המקרים שבסעיף 6 לחוק.

חיוב מעסיק בחובות החברה

קיפוח זכויות עובדים היא תופעה שכיחה, כאשר ככלל, יגישו העובדים את תביעותיהם כנגד החברה ולא כנגד המעסיק בפועל. אולם, כאשר הוכח כי המעסיק ניצל את האישיות המשפטית הנפרדת, בענייני זכויות עובדים, עשוי בית המשפט להורות על הרמת מסך ההתאגדות. ניתן לומר כי במקרים אלו עשוי בית המשפט להורות ביתר קלות על הרמת מסך, בשל האינטרס הציבורי המובהק לשמירה על זכויות עובדים, בייחוד במקרים בהם נהג המעסיק בחוסר תום לב.. חוסר תום לב הוא מונח כללי אשר ניתן לכלול בתוכו התנהגויות רבות, ביניהן: ניכוי הפרשות פנסיה מהעובד ללא העברתן לחברת הביטוח (דבר המהווה גם עבירה פלילית), אי תשלום שכר, הלנת שכר עובדים, ועוד.

לסיכום

משרדינו מלווה עשרות עסקים בשלבים שונים של חייהם העסקיים, אנו מבצעים סקר סיכונים ובין היתר בוחנים את החשיפה של בעלי המניות לתביעות אישיות ולאפשרות של הרמת מסך ההתאגדות כנגדם. 

אתה שוקל להקים חברה או להצטרף כבעל מניות לחברה קיימת, קיבלת תביעה שבה אתה מופיע אישית כבעל מניות, אנחנו מזמינים אותך לייעוץ משפטי כדי לבחון את חשיפתך האישית כבעל מניות בחברה. 

אני מזמין אותך לייעוץ לבחינת האפשרויות העומדות לרשותך לשם הגנה משפטית עליך כבעל מניות

קבעו איתנו פגישת יעוץ משפטי

02-595-3323

office@MorLawOffice.com

גלילה למעלה