חוק חדלון פירעון ושיקום כלכלי

בחודש 09/2019 דיני חדלות פירעון (פשיטת רגל) במדינת ישראל השתנו באופן דרמתי.

אם הינך נושה (הלווית כספים ולא קיבלת אותם חזרה) או חייב כספים ואין ביכולתך להחזירם, אנו מזמינים אותך להתייעץ איתנו בעניינים הקשורים בהליכים אלה. 

כללי

להלן ריכוז העקרונות המשפטיים והסעיפים המרכזיים שבבסיס החוק.

המאמר איננו מכיל חלקים פרוצדורליים אלא עוסק במהותו של החוק.

סעיף 1 לחוק קובע את מטרתו העליונה ותכליתו. שיקומו הכלכלי של היחיד או התאגיד ובכך מתאים עצמו באופן הדוק לרוח המהפכה החוקתית של מדינת ישראל, אשר בראשה חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

החוק מחליף שני חיקוקים נפרדים אשר מבוססים על פקודות מנדטוריות מיושנות: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש”ם-1980 – החלה על יחידים חדלי פירעון והחלק העוסק באותו עניין בפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ”ג-1983 – החלה על תאגידים חדלי פירעון.

החוק מגדיר באופן מהותי ומשפטי, את התפיסה החדשה כלפי חדלי פירעון. לא עוד פושט רגל, מוקצה חברתית, מסונדל לחיים של הישרדות והתחמקות, אלא אדם בשר ודם, אשר מאחוריו מערכת משפטית ונורמטיבית המכוונת לסייע לו להשתקם כלכלית וחברתית.

ביסוד החוק החדש הניסיון לא רק לסייע ליחיד או לתאגיד להשתקם כלכלית אלא גם לשפר את מצבם של הנושים. שיקומו של החייב קשור בד בבד עם החזר חובותיו לנושיו ובכך הצורך והרצון לייצר מצב של ניצחון משותף, הרחוק מרחק מזרח ומערב ממצב ברירת המחדל של פושט הרגל מהפקודה המנדטורית והתיקונים הסמנטיים שבאו בעקבותיה.

כוחו של החוק החדש טמון ביכולת של כלל מערכות החוק לעטוף את החייב הן ב”חסינות” משפטית שתסייע לו להתמקד בשיקומו הכלכלי מבלי לחשוש מהגבלות ועיקולים והן בהדרכה מקצועית וסיוע ניהולי.

הפרקטיקה החדשה מורכבת בעצם משני שלבים עיקריים המורכבים משני צווים- הראשון הוא צו לפתיחת הליכים והוא תקף עד למתן הצו השני- צו לשיקום כלכלי. צו לשיקום כלכלי יינתן לאור המלצותיו של נאמן שבחן באופן מקצועי את מצבו הכלכלי של חדל הפירעון.

יש לציין, כי הפרקטיקה המשפטית ביישום החוק עדיין בחיתוליה, אך מהותו של החוק, והמגדלור לאורו תיושם הפרקטיקה ברור מעצם מטרותיו של החוק.

חלקו של החוק העוסק ביחיד - (וגם בעלי עסקים שאינם תאגידים)

החוק מבקש להנגיש ליחיד את הטיפול בעניין חדלות הפירעון באמצעות סמכויות חדשות לבית משפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי, כפי שהיה עד כה בעניין פשיטת רגל. יש לציין כי הליכי חדלות פירעון של תאגידים נותר עדיין בסמכותו הבלעדית של בית המשפט המחוזי.

החוק החדש עושה צעד נוסף בכיוון של הנגשת ההליך לחדל הפירעון וקובע כי חוב שאינו עולה על 150,000 ₪ ימצא בסמכותו של רשות האכיפה והגביה (ההוצאה לפועל), וכולל גם, בהינתן התנאים הקבועים בחוק, מתן הפטר בידי רשם הוצאה לפועל ייעודי (הגדרת התפקיד מסעיף 188 לחוק).

בקשת צו לפתיחת הליכים בידי חייב יחיד יתאפשר כאשר סכום חובותיו עולה על 150,000 ₪.

בהליכי הוצאה לפועל יהיה היחיד זכאי לבקש הפטר החל מסך חובות של 50,000 ₪ בלבד.

בניסיון של המחוקק לייעל את ההליכים, נקבעו קבועי זמן חדשים וקצרים המגבילים את בעלי התפקידים למתן תשובות והחלטות המסתכמים בכ- 90 ימים מקצה לקצה.

סעיף 104 לחוק קובע את הדרך לפתיחת ההליך, ובין יתר הטפסים והדוחות, ניתן דגש על מצב חייו האישיים של חדל הפירעון והסיבות שהביאוהו למצבו הכלכלי וכולל פניה אישית וישירה לממונה. לבקשת החייב, בסמכותו של הממונה לא לשתף את נושיו בחלק מהמסמכים הקשורים בחייו הפרטיים.

כאמור, ההליך מורכב משתי תקופות המורכבות משני צווים שונים. הצו הראשון הינו צו לפתיחת הליכים והצו השני הינו צו לשיקום כלכלי. התקופות נבדלות באופן מהותי בהתייחסות לחדל הפירעון. ראה הממונה לאחר קבלת חו”ד מהנאמן כי ישנה התכנות בסבירות גבוהה כי היחיד מסוגל לשקם עצמו כלכלית, יגיש צו לשיקום כלכלי ועמו כלל האמצעים לטובת אותו העניין הכוללים גם סמכות להסרת מגבלות ועיקולים לפי הצורך. כל האמצעים הנדרשים לטובת שיקומו הכלכלי של חדל הפירעון ובדרך ניסיון אמיתי להחזיר את חובותיו.

התקופה הראשונה אכן מלאה במגבלות אשר תכליתן איסוף כספים ונכסים לקופת הנשייה ומחסומים נדרשים כנגד הברחת נכסים או העדפת נושים. עם זאת, רשאי הממונה לקבוע כי כספים למחייתו של החייב לא יכללו בקופת הנשייה מן הטעמים של שמירת חייו וכבודו של היחיד והתלויים בו.

זאת ועוד, רשאי בית המשפט אף לאשר שימוש בכספים מקופת הנשייה למחייתו של היחיד אם ראה בכך צורך ע”פ בקשת החייב, הממונה או הנאמן.

הוראות אילו תקפות גם לגבי עסקו של החייב, אם ראה בכך הממונה צורך כלכלי לשמור על הסיכויים לשיקום כלכלי וזאת עוד בשלב הצו לפתיחת ההליכים. הממונה רשאי להתיר ליחיד לנהל את עסקו או למנות נאמן שיעשה כן.

בפרק ח’- צו לשיקום כלכלי קובע החוק, כי דמי מחיה בכבוד יוגדרו בתקנות ע”י שר המשפטים. לעניין זה קובע החוק אמת מידה באמצעות ההגדרה “כללי מחיה בכבוד”.

סעיף 162 אף מתיר בידי בית המשפט את האפשרות לקבוע גובה תשלום תקופתי הקטן מיתרת הכנסותיו של היחיד לאחר קיזוז דמי מחיה:

“… אם יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסותיו”

תקופת התשלומים ככלל תהיה בת 3 שנים, אלא אם גילה בית המשפט חוסר תום לב של היחיד, חוסר שיתוף פעולה עם הנאמן או הממונה או הפרה של מגבלות שהוגבל בהן או שבנסיבות העניין ראוי לקבוע תקופה ארוכה יותר. במקרים מסוימים יכול בית המשפט אף לקצר את תקופת התשלומים.

 

הפטר מכוח סעיף 167 לחוק קובע סמכות חסרת תקדים:

“בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה

חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט’: הפטר לאלתר

Black leather wallet with cards and money

זכויותיו של הנושה

ראשית, יש לציין, כי הנושה או היועץ המשפטי לממשלה, הן שתי הפונקציות הנוספות והיחידות מלבד החייב, המסוגלות לבקש צו לפתיחת הליכים. החוק קובע הליכים, זכויות וחובות דומים לשתי הפונקציות.

כאמור בראשית הדברים, החוק נועד לסייע לשיקומו הכלכלי של החייב, גם כדי לשפר את סיכוייהם של נושיו לקבל את כספם או חלקו בחזרה.

נושה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם ניתנה לחייב דרישה לתשלום חוב העולה על 75,000 ₪ וזו נענתה בסירוב או לא נענתה בכלל מצד החייב. כל זאת במידה ועברו 45 ימים מאז ההתראה לחייב כי בכוונת הנושה להגיש בקשה לצו שכזה. להתראה זו מחויב הנושה גם להמציא לחייב אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה).

במקרה של בית דין לעבודה, רשאי הנושה לפעול לפי אותן דרישות אך מסכום העולה על 10,000 ₪ בלבד.

תאגיד יכול להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים כנגד עצמו החל מחוב של 25,000 ₪.

יש לציין כי החוב איננו מוגבל לחוב יחידי והוא יכול לכלול חובות שונים המסתכמים לסכומים המפורטים לעיל.

סעיף 116 לחוק קובע שוב את אמת המידה הנדרשת והשזורה בכל סעיפי וחלקי החוק.

“… רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי

מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד. לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו של הכלכלית הכוללת של היחיד”

חלקו של החוק העוסק בתאגיד

בסעיף 58 לחוק נקבע:

 “במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי שיקומו של התאגיד”

סעיף 67 לחוק אף מתיר לבית המשפט לאשר לנאמן לבטל חוזה שאיננו עומד במטרת השיקום וזאת ללא עילת ביטול, וסעיף 68 אינו מאפשר לצד לחוזה עם תאגיד אשר נמצא בהליך חדלות פירעון לבטלו, רק מן הטעם שהוא נמצא בהליך שכזה.

כך גם סעיפים רבים אחרים, אשר נועדו לשרת את תכליתו של החוק- שיקום תחת מטרייה של הגנה משפטית.

הפיקוח המשפטי- כלכלי על החייב, הן כתאגיד והן כיחיד, יהיה אומנם הדוק, אך גם יביא לידי ביטוי את ההבנה שהחייב איננו מסוגל לשקם עצמו ללא חשבון בנק פעיל עם עצמאות מסוימת לרבות המחאות וכרטיסי אשראי או האמצעים הדרושים לעסק להתקיים כלכלית.

יש לציין כי שונה בתכלית ההתייחסות הן ליחיד והן לתאגיד בכל אחד משני השלבים. בעוד שבשלב הצו לפתיחת ההליכים יוגבל החייב בהגבלות רבות ושונות, חלקם יוסרו עם קבלת צו לשיקום כלכלי, במטרה ולסייע לחייב לשקם עצמו כלכלית באמצעות אמצעים שונים הנדרשים לעשות כן.

על פי סעיף 83 (א) תכנית השיקום הכלכלית תובא לאישור הנושים, אך סעיף (ג) מתיר לבית המשפט שקול דעת:

“מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת ההצעה לאישור הנושים משום

פגיעה בהליכי חדלות הפירעון , לא יורה הבאתה לאישור הנושים…”

בסעיף 87 נקבע כי בית המשפט רשאי לאשר תכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה התוכנית ברוב שנקבע בחוק לאסיפת הנושים, אם ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר תאגיד.

בסעיף 91 אף מציע החוק מצב שבו הסמכויות של הנאמן יועברו בחזרה לאורגנים למימוש תכנית השיקום.

אילו הם רק חלק מסעיפי החוק המתכתבים כולם עם הרעיון, כי בהינתן חו”ד דעת מתאימה, ישוקם התאגיד כלכלית ויחזיר את חובותיו.

סיכום

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מכוון לנורמות משפטיות אחרות מקודמו. ראשית, מבקש החוק לאפשר לחייב הזדמנות אמיתית לשיקום ולא רק מן הטעם הקשור בהחזר חובותיו לנושיו. שנית, עושה רושם כי החוק מבין שהזמן והכסף המושקע בניסיון לחנך ולהעניש את החייב נוכח חובותיו כלפי נושיו הינו בזבוז של זמן וכסף לכל הנוגעים בדבר. הניסיון לימד כי ניתן במהירות יחסית לקבוע, האם עוסקים אנו בחדל פירעון בעל יכולת להשתקם בעצמו ולזכות להגנות מן החוק או שמדובר בחדל פירעון שהברירה היחידה לשיקומו היא באמצעות הפטר ולאלתר.

למרות שהפרקטיקה בחיתוליה, ניתן לראות באמצעים הפרוצדורליים ניסיון אמיתי לכוון למהות החוק, כל זאת לרבות נגישות ההליך הכולל את בית משפט השלום, רשם ייעודי בלשכת ההוצאה לפועל, מינוי ממונה וכו’, סמכויות העוסקים בהליך וקבועי הזמן שנקבעו להליך.

יש לציין כי מאמר זה לא נוקט עמדה חיובית או שלילית כלפי החוק, אלא מבקש לשפוך את מעט האור שניתן בשלבים מוקדמים אילו, טרם כניסתו לתוקף, למסדרונות ואולמות משרד המשפטים ובתי המשפט.

למרות שהפרקטיקה בחיתוליה, ניתן לראות באמצעים הפרוצדורליים ניסיון אמיתי לכוון למהות החוק, כל זאת לרבות נגישות ההליך הכולל את בית משפט השלום, רשם ייעודי בלשכת ההוצאה לפועל, מינוי ממונה וכו’, סמכויות העוסקים בהליך וקבועי הזמן שנקבעו להליך.

יש לציין כי מאמר זה לא נוקט עמדה חיובית או שלילית כלפי החוק, אלא מבקש לשפוך את מעט האור שניתן בשלבים מוקדמים אילו, טרם כניסתו לתוקף, למסדרונות ואולמות משרד המשפטים ובתי המשפט.

המאמר נכתב על ידי

בנימין (בוני) מזר

משרד עורכי דין מור ושות’

חשיבות הליווי המשפטי

במאמר זה סקרנו את העניינים הקשורים בחוק חדלות הפרעון, חשוב לומר כי העניינים אשר תוארו לעיל, הינם חלקיים ובחוק ובפסיקה קיימים נדבכים נוספים ורבים שקצרה היריעה מלתאר. 

על מנת להערך נכון ומבעוד מועד לעניינים הקשורים בפשיטת רגל, חשוב מאוד לקבל ליווי משפטי מקצועי מעו”ד המתמחה בדיני חדלות פירעון. 

מחלקת הוצאה לפועל וחדלות פירעון במשרדנו מתמחה בליווי של נושים או חייבים בהליכי חדלות פירעון. 

 

נושה או חייב? 

אני מזמין אותך לפגישת ייעוץ משפטי בעניינים הקשורים להוצאה לפועל וחדלות פירעון (פשיטת רגל) וההשלכות הנובעות מכך

קבעו איתנו פגישת יעוץ משפטי

02-595-3323

office@MorLawOffice.com

גלילה למעלה