מזונות ילדים

חלוקת נטל מזונות ילדים

בבואם של בתי המשפט לענייני משפחה, נדרשים הם לשלושה נתונים: היקף צרכי הילדים, יחס ההכנסות בין ההורים ויחס זמני השהייה של כל הורה עם הילדים. 

על מנת לחשב את דמי המזונות של כל הורה, ייקח בית המשפט את יחס ההכנסות ויפחית ממנו את גובה ההוצאה אשר מוציא ההורה בעת שהות הילד אצלו. נוסחה זו אמורה להבטיח את השוויון בנטל המזונות, על פיו כל הורה יישא בעלויות הילדים בהתאם לזמני השהות שלו עמם.

בחודש יולי 2017 נפל דבר בתחום דמי מזונות הילדים, זאת לאחר שבית המשפט העליון קבע  במסגרת פסק דין בע״מ 919/15 החלטה שעניינה שוויון בנטל המזונות בין ההורים. 

פסק דין זה שינה באופן דרמטי את המצב שהיה קיים עד אז, על פיו האב הוא זה אשר נשא בחובת המזונות לבדו והיה משלם כפל מזונות: את הוצאות הילדים כאשר הם שוהים עמו וכאשר הם שוהים עם האם.

המצב המשפטי לפני פסק הדין

עד להלכה החדשה אותה מיד נסביר, חובת מזונות הילדים הייתה כולה באחריותו של האב, אשר נדרש לשלם לאם את דמי המזונות. אחריותה של האם בעניין זה התמצתה בהשתתפות במזונות מדין צדקה בלבד, בין הגילאים של 15-18 וזאת בתנאי כי מצבה הכלכלי מאפשר זאת. כמו כן,  לזמני השהות של ההורים עם הילדים לא הייתה למעשה כל משמעות. 

ההתקדמות היחידה שנעשתה בתחום זה לאורך השנים היא הפחתת דמי המזונות במשמורת משותפת, אולם, הפחתה זו הייתה תלויה לחלוטין בשיקול דעתו של השופט בהתאם לנסיבות המקרה. כמו כן, אף אם הוחלט שיש מקום לכך, זו לא הייתה גבוהה מ50% מדמי המזונות במשמורת מלאה,  דבר אשר הותיר עדיין לאב כפל תשלום. אחרי שנים רבות, בהן מצב זה של חבות יחידה במזונות הילדים, הובילה חלק ניכר מן האבות למשבר כלכלי, קבע בית המשפט העליון כי מעתה יהיה שוויון בנטל דמי המזונות. מהו? נסביר להלן.

השינוי - שיוויון בנטל

בית המשפט העליון מנה מספר שיקולים לפסק דינו, אך הבולט שבהם הוא הצורך ליישם את עקרון השוויון בכל הנוגע לחבות מזונות הילדים. זאת בין היתר מתוך ההבנה כי המצב החברתי השתנה והאב אינו עוד המפרנס הבלעדי או אף העיקרי של התא המשפחתי. זאת משום שנשים רבות מפתחות קריירה ובעלות יכולת כלכלית טובה ועל כן, אין כל סיבה כי האם לא תישא בחבות המזונות גם היא. עוד הבין בית המשפט העליון כי על פי המצב הקיים, אבות בישראל מחויבים בכפל תשלום מזונות ונושאים על כתפם נטל כלכלי אדיר. על כן, על פי ההלכה החדשה, האב מחויב במזונות הילדים לבדו אך ורק עד גיל 6, אז במרביתם המכריע של המקרים, נמצא הילד גם כך במשמורת מלאה של האם בשל חזקת הגיל הרך. אולם, החל מגיל 6 ומעלה, יישאו ההורים יחד בחובת מזונות הילדים וזאת בהתאם לזמני השהות שלהם עמם ויחס הכנסותיהם.  

נוסחה חדשה לחישוב המזונות

מאז פסק דינו של בית המשפט העליון, בבואם של בתי המשפט לענייני משפחה, נדרשים הם לשלושה נתונים: היקף צרכי הילדים, יחס ההכנסות בין ההורים ויחס זמני השהייה של כל הורה עם הילדים. על מנת לחשב את דמי המזונות של כל הורה, לוקח בית המשפט את יחס ההכנסות ומפחית ממנו את גובה ההוצאה אשר מוציא ההורה בעת שהות הילד אצלו. נוסחה זו אמורה להבטיח את השוויון בנטל המזונות, על פיו כל הורה יישא בעלויות הילדים בהתאם לזמני השהות שלו עמם. בעת קביעת ההלכה החדשה המהפכנית הזו, ישנן שאלות שנותרו ללא מענה ובראשן, האם הדין החדש הזה חל גם רטרואקטיבית?

שאלת השאלות: הפחתה רטרואקטיבית?

פסק הדין הותיר כמה שאלות פתוחות וביניהן, האם ההלכה החדשה חלה רק על תיקים מתנהלים ועתידיים, או גם רטרואקטיבית. לקביעה זו משמעות כלכלית אדירה על כלל הזוגות הגרושים בישראל אשר דמי מזונות הילדים בעניינם נקבעו טרם יולי 2017. 

נכון לכתיבת שורות אלו, אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, משום שהדעות בין שופטי בתי המשפט לענייני משפחה חלוקות וטרם ניתנה הכרעה על ידי ערכאה גבוהה יותר. כך למשל, כב’ השופט עובד אליאס בפסק דינו תמ”ש 4542-03-16 קבע כי הדין החדש חל רטרואקטיבית ללא כל תנאי ומשמעותה של קביעה זו היא כי כל אב בישראל רשאי לפנות אל בית המשפט בתביעה להפחתת דמי המזונות שנקבעו לו. לעומתו, סברו שופטים אחרים שתחולה רטרואקטיבית אפשרית רק אם האב הוכיח שינוי בנסיבות אשר היה מצדיק גם כך את הפחתת דמי המזונות. 

אין מקרה אחד דומה למקרה אחר, ועל כן כעורכי דין המתמחים בדיני משפחה, אנו סבורים כי הפתרון הנכון הוא להיוועץ עמנו, על מנת שנוכל לחוות את דעתנו המקצועית, האם ניתן במקרה שלפנינו להביא להפחתת דמי המזונות. 

קבעו איתנו פגישת יעוץ משפטי

02-595-3323

office@MorLawOffice.com

גלילה למעלה