באמצעות קריאת פסקי דין, ניתן ללמוד רבות על הלך רוח של חברה  (Society).

על משקל דומה קריאה של שו״ת / פסקי הלכה שנשאלו ונפסקו בתקופת השואה, מלמדים אותנו רבות על הקשיים והדילמות המוסריות איתן התמודדו היהודים בגטאות ובמחנות בתקופה זו, כך למשל:

• האם מותר לכלואי המחנות להחיות נפשם בבשר אחיהם שמתו?

ממעמקים חלק ד’ סימן כג שולחן ערוך יורה דעה ע”ט א’

• בתחילת חודש אייר תש”ה הוליכו את היהודים מבוכנוולד לטריזנשטט דרך הרי הסודטים ושהינו בשדה ארבעה עשר יום מוקפים בגיסטפו והז’נדמריא האשכנזית והרעב גבר ומאות מתו מרעב וצמא, אם מותר לחתוך חתיכת בשר מגוף אדם מת להציל את הנפש

עלי מרורות נסיונות עמוד 248 שולחן ערוך יורה דעה ע”ט א’

• הנאצים הכריחו יהודים מגטו קובנה לעבוד בבניית שדה תעופה ונתנו להם צלחת מרק פיגול כמזונם היומי, אם מותר להם לאכול את המרק מחשש לפיקוח נפש עתידי עקב חולשת רעב למרות שכעת אינם בסכנה

ממעמקים חלק א’ סימן ב שולחן ערוך אורח חיים תרי”ח

• האם מותר להשתמש במעיל של יהודי שנהרג בגטו קובנה כשאין לו יורשים בגטו?

צהר חלק כ’ עמוד 10 שולחן ערוך חושן משפט רנ”ט ז’

• בגטו קובנה שהאס. אס. הביא חמשת אלפים כרטיסים לחלק לבעלי מלאכה וכל השאר יצאו למיתה, אם מותר לאחד לחטוף כרטיסים אף שעל ידי כך יהיה חסר לאחרים כי מספר האנשים בגטו היה כשלושים אלף?

דברי אפרים מעמק הבכא סימן א שולחן ערוך חושן משפט תכ”ו

תשובות לשאלות אלו ועל עוד אלפי שאלות נוספות, ניתן למצוא במאגר של מכון נתיבי ההלכה –בכתובת אתר האינטרנט https://www.responsa-holocaust.com/, המכון עוסק במחקר הלכתי בנושא השואה ורואה בה משימה בעלת ערך לאומי.

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה כולנו עוצרים ונזכרים במוראות התקופה ובתהומות אליהן שקע העולם. זו הזדמנות להתרכז בנקודות האור של אלו ששמרו על עקרונותיהם ועל אמות מוסר גבוהות אפילו אל פני המוות עצמו.

אנו מרכינים את ראשינו וזוכרים את ששת המיליונים