שותפויות רשומות ולא רשומות

שותפות היא צורת התאגדות בין חברות או אנשים יחידים, המנהלים עסק משותף למטרת רווח. פקודת השותפויות קובעת כי יש לרשום כל שותפות אצל רשם השותפויות תוך 30 יום מיום היווסדה. אולם, הלכה למעשה, רבות מן השותפויות אינן רשומות. האם מעמדן שונה מזה של השותפויות הרשומות? בכך יעסוק המאמר שלפניכם.

מהי שותפות?

בישראל ישנן מספר צורות שונות של התאגדות, ביניהן השותפות. לצד ההנאה מרווחיה, בשונה מחברה, השותפים חבים באופן אישי ובלתי מוגבל בחובות השותפות, ביחד ולחוד. כלומר, ניתן לתבוע כל אחד מהם בגין חובותיה. זאת למעט מצב שבו מדובר בשותפות מוגבלת, אז ישנו שותף אחד שאחריותו מצומצמת עד לגובה השקעתו בשותפות. עם ההחלטה ליצור שותפות, חשוב לערוך הסכם שותפות, אשר נועד לעגן את הזכויות והחובות של כל שותף, להגדיר את שיטת העבודה, חלוקת הרווחים וכיו”ב. חשוב  מאוד לערוך את ההסכם טרם תחילת הפעילות העסקית, על מנת לוודא כי ישנו בסיס איתן לשיתוף פעולה פורה ולמנוע מחלוקות וחיכוכים בין השותפים.

חובת הרישום

פקודת השותפויות קובעת חובת רישום לשותפות ועל פיה תוך חודש מיום היווסדה, על השותפים להגיש בקשה לרישום לרשם השותפויות. אי רשומה של השותפות, יכול להביא להטלת קנס על כל אחד מן השותפים. למרות זאת, ישנן שותפויות רבות שאינן רשומות, לרוב בשל הרצון לחסוך בעלויות ובבירוקרטיה שבדבר וכן בשל הידיעה כי הלכה למעשה, אין אכיפה של אי הרישום ועל כן השותפים אינם חשופים בפועל לקנס כספי. אולם לסוגיית הרישום יש עוד היבט שחשוב להכיר. פקודת השותפויות קובעת כי כי שותפות רשומה מהווה אישיות משפטית נפרדת. ומכאן, עולה השאלה האם פירוש הדבר הוא כי שותפות לא רשומה אינה כזו?

מעמדה של שותפות לא רשומה

סעיף 66 לפקודת השותפויות קובע כי לשותפות רשומה יש אישיות משפטית נפרדת ועל כן יכולה היא לתבוע ולהיתבע. בשל לשון החוק אשר מזכיר את המילה “רשומה”  ניתן על פניו להסיק כי במקרה שבו השותפות לא נרשמה, היא לא תיחשב לאישיות משפטית נפרדת. אולם, סעיף זה קובע במקביל גם קביעה סותרת כי אי רישומה של שותפות לא יהווה שיקול אם השותפות קיימת או לא. כלומר, על פי חלק זה של הסעיף, ניתן להסיק כי הרישום לכשעצמו אינו מעלה ואינו מוריד ממעמדה המשפטי של השותפות. אם כן המחוקק אינו נותן למעשה מענה לשאלה חשובה זו וכאשר החוק איננו ברור, זהו תפקידה של הפסיקה לפרשו ולקבוע את ההלכה בעניין. אולם, הפסיקה לא הכריעה בשאלה זו עד כה ואין אפוא קביעה חד משמעית בדבר מעמדה של השותפות הלא רשומה.

אישיות משפטית נפרדת

כאמור מעלה, שאלת מעמדה של השותפות הלא רשומה כאישיות משפטית נפרדת, לא הוכרעה. מהו הטיעון בעד ההכרה בה ככזו? ישנה דעה הגורסת כי רישומה של השותפות הוא למעשה דקלרטיבי בלבד, טכני במהותו ולכן גם ללא הרישום צריכה להיות לשותפות אישיות משפטית נפרדת. על פי טיעון זה, מה שיוצק למעשה תוכן אל השותפות הוא הסכם השותפות, המעגן את פעילותה ואת היחסים בין השותפים ולא השאלה האם היא רשומה או אם לאו אצל רשם השותפויות. האם העמימות בשאלה זו משפיעה גם על היבט המיסוי? התשובה היא בשלילה. על פי החוק בישראל, שותפות אינה נישום נפרד לצרכי מס בשונה מחברה בע”מ. על כן, הכנסותיה של השותפות הן הכנסות השותפים והם יישאו בהוצאות המס, כל אחד על פי חלקו בשותפות. זאת בין אם מדובר על שותפות רשומה ובין אם על שותפות לא רשומה, לעניין זה אין כל הבדל בין השתיים.

אני מזמין אתכם לייעוץ משפטי לבחינת כל האפשרויות העומדות לרשותכם הקשורים בשותפות

02-595-3323

קבעו איתנו פגישת יעוץ משפטי

office@MorLawOffice.com