עורכי דין
בקשה להתרת נישואין
ניתן למנות שלוש תחנות מרכזיות בחייו של אדם: לידתו, ברוב המקרים על פי הנורמה המקובלת – חתונתו לשם הקמת משפחה, ובסופו של דבר – פטירתו, זהו "מעגל החיים" המוכר לכל.
לאורך מעגל החיים מלווים את האדם בני המשפחה, הקהילה אליה הוא משתייך, והמדינה באמצעות חוקיה ורשויותיה הביצועיות.
כל אירוע של לידה, נישואין ופטירה, נרשמים ברשות האוכלוסין הכפופה למשרד הפנים, בזאת באופן מדוקדק ועל פי חוק.
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
באיזה מקרים נדרשת בקשה להתרת נישואין
בניגוד לבואו של האדם לעולם ולכתו ממנו, אירועים שלרוב אינם תלויים ומסורים בידי האדם, החתונה היא הנתפס בקרב החברה כנורמה מרכזית המשותפת לכלל קבוצות האוכלוסיה בעולם.
אצל כל קהילות האנוש בעולם, חתונה היא התקשרות (חוזה/הסכם) בין שני בני אדם, ולהתקשרות זו השלכות שונות מתחומי המשפט השונים (צבירה וחלוקת ממון, זכויות הורשה וכו׳).
במדינת ישראל רישום לנישואין נסמך כמעט רק על המערכת הדתית, כל אדם לפי דתו. הסיבות לכך טמונות בהיסטוריה המשפטית והפוליטית של מדינת ישראל, עוד מתקופת השלטון העותמני ושלטון המנדט הבריטי (דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947). הוראה זו, אשר התירה אצל ׳הילידים המקומיים׳ את הזכות לנהל את ענייניהם הפנימיים לפי חוקי דתם, נשמרה מסיבות של פשרות פוליטיות, אף לאחר קום מדינת ישראל, ומסיבה זו מתנהלים הנישואין והגירושין בתחומי המדינה לכל קבוצה דתית – לפי בתי הדין השייכים לה, כך למשל אצל היהודים הדבר מתנהל על ידי הרבנות הראשית, אצל המוסלמים באמצעות בתי הדין השרעיים, אצל הנוצרים או הדרוזים בבית הדין הכנסייתי או הדרוזי לפי העניין והכל בכפוף להשתייכות הדתית של בני הזוג.
אך מה קורה כאשר בני זוג שאינם בני אותה הדת מצאו את הדרך להינשא (בחו״ל) ועתה מבקשים להתגרש?
מה קורה כאשר המנגנון הדתי מסרב (מסיבות אובייקטיביות יסודיות הקשורות לעקרונות האמונה של אותה דת) להכיר בנישואיהן של בני הזוג שנעשו בחו״ל, כמו למשל במקרים של זוגות חד-מיניים או טרנסקסואלים, ועתה מבקשים הם להתגרש?
למשך שנים רבות זוגות אלו כלל לא הוכרו על ידי משרד הפנים כזוגות נשואים, ורק פסיקת בית המשפט העליון הביאה באופן חלקי להכרה במעמד זוגות אלו לעניינים מסויימים הקשורים לתקציבים והטבות. (מהפסיקות המפורסמות בנושא שהכירו סופית בהטבות להם זכאים זוגות חד-מיניים הוא בג"ץ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ ובית הדין הארצי לעבודה), עם השנים משרד הפנים נאלץ לרשום את נישואיהם (שנערכו כאמור בחו״ל) ובשלל פסיקות נקבע כי אין ברישום הנישואין להעיד על הכרה מהותית בהן – והרישום נעשה לצורכי המרשם בלבד (בדומה לרישומי גיור שלא לפי הזרם האורתודוכסי).
לימים, נקבע ערוץ נוסף להכרה במעמדם של זוגות נשואים שאינם בני אותה הדת או אינם הטרו-סקסואליים. בית המשפט העליון קבע (בגץ 3045/05 יוסי בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין) כי זוגות שהתחתנו מחוץ לגבולות הארץ יקבלו מעמד זהה לזוגות נשואים בתחומי מדינת ישראל.
יש אנשים שלא רוצים את הרב / קאדי / כומר.
יש אנשים שהרב / קאדי / כומר, לא רוצה אותם.
(בני דת שונה, בני אותו המין ועוד).
מהם המקרים שבהם נפעל בבקשה להתרת נישואין?
אך מה עושים זוגות אלו במקרה המצער בו הם בוחרים להתגרש? למי יש את הסמכות לאשר את גירושיהם ולהורות על רישום הגירושין?
לשם כך חוקקה מדינת ישראל את הליך ״בקשה להתרת נישואין״ – מקום בו לשום אינסטנציה דתית, אין את הסמכות לנהל את הליך הגירושין ולהורות על גירושין של הצדדים ורישומם במרשם, נפנה להליך התרת נישואין.
כיצד עושים בפועל התרת נישואין?
התרת נישואין כל השלבים בתהליך:
הליך הבקשה להתרת נישואין היא תביעה המוגשת, בהסכמה או שלא בהסכמה (ראה להלן) לבית המשפט לענייני המשפחה. בתביעה יצוין כי בני הזוג אינם בני אותה הדת, או שאינם מוכרים כזוג נשוי על ידי המוסדות הדתיים הרלוונטיים (הרבנות הראשית לישראל, בית הדין השרעי או בית הדין הכנסייתי כאמור). בנוסף, יש מאמתים באמצעות עורך דין מספר טפסים בצירוף הוכחת רישום הנישואין של בני הזוג והמקור לו.
לאחר הגשת הבקשה, לפי הוראות חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט 1969 (סעיף 3(א)), על בית המשפט לענייני משפחה לפנות אל הרבנות הראשית לישראל בשאלה האם נישואי בני הזוג הללו מוכרים כבעלי מעמד דתי לפי אחת מהעדות הרלוונטיות. רק במקרה בו תענה הרבנות הראשית בשלילה, תעבור הסמכות באופן מלא לידי בית המשפט לענייני משפחה והוא יוכל להתיר את הנישואין.
״…המבקשים התרת נישואין משום שאינם נתונים לסמכות שיפוט ייחודית של בית–דין דתי הם חסרי "כתובת". אין להם גישה ישירה לבית–המשפט. הם נאלצים ליזום הליך נוסף, עצמאי, אשר יקבע מהו השיפוט המתאים בעניינם. זהו מכשול המוצב על "כוחו" של הפרט לממש את זכותו המהותית להתיר את נישואיו. מכשול זה על כוחו של הפרט הוא מכשול מכביד. שאלת התרת הנישואין היא שאלה של סטטוס, ועל–כן אין לפרט ברירה אלא להיזקק למערכת המשפט. הוא אינו יכול להיזקק להסכם או לבוררות. מצב מערכת המשפט שקול למצבו של "מונופול" מוחלט.״
חשוב לדעת, על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יקבל סמכות מלכתחילה בתביעה להתרת נישואין, על בני הזוג, או לפחות אחד מהם להוכיח שקיימת "זיקה" – קשר – בינו לבין מדינת ישראל באחת מהדרכים אותן מפרט החוק (מגורים בישראל, אזרחות ישראלית וכן הלאה). בהיעדר זיקה שכזו – לא יהיה רשאי בית המשפט לדון בעניינם של בני הזוג ולבטל את נישואיהם.
חשיבות ההסדרה ופירוק שיתוף ברכוש
הבקשה להתרת נישואין יכולה להיות מוגשת באחת משתי הדרכים:
(א) ככל שיש הסכמה בין שני בני הזוג בדבר רצונם בגירושין קובע החוק (סעיף 5(ג)) כי "הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין". ולרוב הליכים אלו אינם אורכים זמן רב.
(ב) במקרים אחרים, כאשר אחד מבני הזוג מעוניין להתגרש ואילו בן זוגו אינו מעוניין בכך, יהיה עליו להגיש תביעה חד צדדית להתרת הנישואין, ואילו בן הזוג יידרש להגיש כתב הגנה בו יהיה עליו להסביר מדוע הוא מתנגד לפירוק הקשר.
מדוע בכלל צריך להכריז על "גירושין" של בני זוג כאלו? כפי שהסברנו קודם, ישנן מגוון השלכות משפטיות לביטול רישום קשר זוגי בכל הנוגע לזכויות והטבות שונות, אך חשוב מכך: כל זוג המוכר כנשוי בתחומי מדינת ישראל כפוף להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג (תשל"ג 1973), הקובע בין היתר כי (סעיף 5(א)) "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג" (למעט נכסים שכל צד החזיק בהם טרם הנישואין).
פירוק שיתוף ברכוש אצל בני זוג במסגרת הליך התרת נישואין
לפי חוק יחסי ממון קיימת חזקה משפטית ולפיה לכל אחד מהצדדים הזכות לקבל 50% מהנכסים המשותפים לשני בני הזוג, אלא אם כן הוכח שצד מסוים החזיק בנכס טרם הנישואין.
הואיל וכל צד מעוניין בשמירה מירבית על הנכסים שלו, הליכי גירושין בחוסר הסכמה או ללא הסכם ממון מסודר נוטים לארוך זמן רב יותר, תוך דיונים וויכוחים ממושכים בבית המשפט בדבר מעמדם של נכסים שונים. מסיבה זו מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בענייני משפחה לפני הגשת בקשה להתרת נישואין, על מנת לוודא שההליך ינוהל בצורה מקצועית ומסודרת, והבקשה תוגש בסופו של דבר באופן נכון תוך ההבנה שליך התרת הנישואין כמוהו כגירושין לכל דבר, עם כל ההיבטים הרגשיים הנלווים לכך.
סיכומו של דבר
עקב המשמעות הרבה של הליך הגירושין מומלץ להסתייע בעורך דין עם ניסיון בתחום הגירושין והמשפחה, וזאת כדי לקבל ליווי משלב התכנון של הליך הגירושין ובמקרים הנדרשים ניהול מאבק משפטי על גובה מזונות וחלוקת רכוש.
המחלקה לדיני משפחה במשרד עו״ד מור ושות׳ הינה מחלקה עתירת ניסיון בטיפול בתיקי גירושין. רגישות וליווי אישי תוך הקפדה על מקצועיות משפטית הם הערכים שמובילים את המשרד בתיקי המשפחה, וזאת כדי להביא הן לתוצאה הרצויה ללקוחותינו.
