עורכי דין
מזונות על ילד שנולד מחוץ / ללא נישואין
כל מה שחשוב לדעת
ילדים רבים במדינת ישראל נולדים שלא במסגרת נישואין וזאת מסיבות שונות, למשל הורים שלא נישאו זה לזה אך מקיימים משק בית משותף וחיים כידועים בציבור, כתוצאה ממערכת יחסים זמנית או טרייה ועוד.
עם זאת, לעניין זכאות למזונות אין משמעות לעובדה אם ילד נולד כתוצאה ממערכת יחסים שכללה נישואין, או לא. כלומר, כל ילד זכאי לקבלת מזונות מהוריו ללא קשר למערכת היחסים ביניהם ולמחויבויות שלהם אחד כלפי השני.
חובת תשלום מזונות לפי החוק והפסיקה
חובת תשלום מזונות קבועה בדין הישראלי בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט-1959. לפי החוק, הגדרת ״ילד״ אינה כפופה לסטטוס של נישואין בין ההורים. כך, אם אמו של ילד מעוניינת לקבל מאביו מזונות לפי הדין, היא יכולה להגיש בשמו תביעת מזונות.
הזכות למזונות אף אינה ניתנת להתניה של ההורים. כל עוד הילדים נחשבים קטינים, הזכות שייכת להם ולא להוריהם, ולכן גם אם ההורים חתמו על הסכם שבו קבעו כי הם מוותרים על תשלומי המזונות, האב עדיין יהיה חייב לשלם לילדיו דמי מזונות בגילאים שנקבעו בחוק.
לפי החוק הישראלי כיום (כפי שנראה בהמשך, המצב המשפטי השתנה באמצעות הפסיקה), חובת המזונות מוטלת על האב. לפי חובה זו, צרכיו הבסיסיים של הילד כמו ביגוד, הנעלה, מזון וכדומה ממומנים במלואם על ידי האב וישוקללו במזונות שישלם לאם. יתרה מכך, לעיתיים ישנם צרכים בסיסיים שנדרשים לילד ספציפי, למשל בשל מצב רפואי, נכות או הוצאות מיוחדות. גם צרכים אלו נכללים בתשלום המזונות שהאב נדרש לשלם לאם.
בעבר הפסיקה תאמה במלואה את החוק הקיים. כלומר, כלל תשלום המזונות היה מוטל על האב, מה שיצר ביקורת ציבורית קשה וקריאה של אבות רבים לשינוי המצב ויצירת צדק על ידי חלוקה שוויונית יותר בנטל הכלכלי. ואכן, בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי כי: ״שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 6-15 תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה. כתוצאה מכך, אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום. אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו״.
לאחר פסק הדין, שונה המצב מאחריות מלאה של הגבר לחלוקה שוויונית יותר, וכיום חלוקת המזונות בין ההורים משתנה לפי גילו של הילד.
אחריותו המלאה של האב על צרכי הילד מתקיימת עד הגיעו של הקטין לגיל 6, ולאחר מכן, האם נדרשת להשתתף בתשלום הוצאותיו שמעבר לצרכיו הבסיסיים. לרוב הורים בוחרים להתחלק באופן שווה על ההוצאות שאינן הצרכים הבסיסיים, שהן לרוב הוצאות על חינוך, צעצועים, חופשות, חוגים, מתנות וכולי. לאחר הגיעו של הילד לגיל 15, החוק מתייחס למזונות כחיוב ״דין צדקה״. כלומר, ההורים ממשיכים לפרנס את ילדם אך החיוב מתחלק בין שניהם באופן יחסי לפי גובה ההכנסות של כל אחד מהם.
בנוסף, גובה המזונות שישלם בתחילה האב ולאחר מכן שני ההורים יחד נקבע לפי פרמטרים שונים. ביניהם, גובה ההשתכרות של כל אחד מההורים, סידור המגורים והמשמורת על הילד ועוד.
כאמור, מזונות הילדים אינם תלויים בקשר שבין ההורים, ולכן גם אם הילד נולד מחוץ לנישואין ברובם המוחלט של המקרים הוא יהיה זכאי לקבל מזונות. ככלל, בתי המשפט לא נוטים להקל על הורים בתשלום מזונות לילדיהם, וגם הורה, ובעיקר אב, שנמצא במצב כלכלי קשה יחויב בתשלום מזונות. המקרים החריגים והיחידים בהם ילד לא יקבל מזונות מאביו או אימו, כפי שאנו רואים בפסיקה, הם מקרים בהם ישנו נתק חריג בין הילד להורה, בשל חוסר רצון של הילד לקיום הקשר (סרבנות קשר).
תשלום מזונות כאשר האישה אינה נשואה
במקרים כאלו בהם הילד נולד כתוצאה ממערכת יחסים שלא כללה נישואין או אף ללא מערכת יחסים בין ההורים, האישה תוכל להגיש תביעת מזונות יחד עם תביעת אבהות. בתביעה כזו הנתבע מחויב לעבור בדיקת סיווג רקמות שתקבע האם הוא אביו הביולוגי של הילד. סירוב גבר לבדיקה שכזו יש להניח כי תידחה. אם נקבע כי הנתבע הוא אכן אביו של הילד, הוא יחויב בתשלום מזונות בהתאם לחוק ולפסיקה, ללא קשר למערכת היחסים עם האישה וללא קשר אם בני הזוג בני אותה דת.
עמדת מיעוט בהלכה היהודית: ועדיין ראוי להשמיעה: "...טוען הרב עוזיאל כי אין בכך לפטור את האב מהתחייבויותיו המוסריות כלפיו! הרב עוזיאל סובר כי תקנת אושא, המחייבת את האב היהודי לשאת במזונות ילדיו הקטינים (כתובות, מ"ט, ב' - "באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים"), מושתתת בעיקרה על נימוק מוסרי לפיו אין אב יכול לנער חוצנו מיוצאי חלציו, כיוון שכך חיובו חל אף לגבי ילדים שנולדו מחוץ לנישואין (ראו שו"ע, אבן העזר, ע"א, ד – "הבא על הפנויה וילדה ממנו, אם הוא מודה שהילד שלו חייב לזונו", וכן ראה דברי הש' חשין בע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, ואף לגבי בן ממזר וכיוצ"ב (וראו - ראה פד"ר א, 154 וכן ברמב"ם, הלכות איסורי ביאה, י"ב,ז – "שהבן מן הערווה – בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אע"פ שהוא ממזר"). באותה מידה קיימת חובתו של אב לדאוג למילוי כלל צרכיו ומחסורו של בנו מן הנוכרית, בן זה אומנם מיוחס אחר אמו, אך אין הדבר מנתק את קשר ההורות לאביו ואת חובותיו המוסריות כלפיו, ובלשונו - "לאחרי תקנת אושא שיסודה היא מטעם מוסרי ... ואחרי תקנת אושא מסתברא לחייב את האב שמודה בבנו מטעם אנושי ... וטעמים אלה שייכים אפילו כשהבנים אינם נקראים בניו דבכל אופן ילדיו הם""
תשלום מזונות כאשר האישה נשואה לגבר שאינו האב הביולוגי
במידה וישנו חשש לממזרות, קרי הילד נולד בזמן שהאישה הייתה נשואה לגבר אחר שאינו אביו, קבלת המזונות מסובכת יותר ממצב בו האישה אינה נשואה. במצב שכזה הנטייה היא שלא לאשר בדיקת אבהות על מנת להימנע מהכרזה על הקטין כממזר, הכרזה משמעותית מאוד על רקע עמדת ההלכה היהודית במדינת ישראל.
תוצאתה של בדיקה כזו יכולה להיות שאביו החוקי של הילד, כלומר בעלה של אימו, אינו אביו הביולוגי. מעבר למורכבות המשפחתית שבדיקה כזו עלולה לייצר, ישנה גם מורכבות משפטית. אם לא ניתן להוכיח מי אביו הביולוגי של הילד, בית המשפט עשוי לפסוק כי חובת המזונות תוטל על אביו החוקי, כלומר בעלה של אימו, על אף שהילד אינו בנו הביולוגי.
בשל מורכבות זו בתי המשפט נוטים להיות עדינים ורגישים עם המקרים בהם ישנו חשש לממזרות. כך למשל ייתכן שבית המשפט יימנע מלהורות על ביצוע בדיקת סיווג רקמות על מנת שלא ליצור הכרה פורמלית בילד כממזר.
סיכומו של דבר
היוועצות עם עורך דין לגבי מזונות לילדים מחוץ לנישואין
סוגיית המזונות היא סוגייה רגישה ומורכבת, ובמיוחד כאשר מדובר בילד שנולד מחוץ לנישואין.
אנו ממליצים לך מאוד להיעזר בעורך דין מומחה לענייני משפחה וגירושין על מנת להקל על ניהול ההליך, למצות את הזכויות של כלל הצדדים ולהגיע לתוצאה המיטבית בדרך המהירה והיעילה ביותר.
מחלקת דיני משפחה בחברת עורכי דין מור ושות’, היא מחלקה עתירת ניסיון משפטי. אנו מטפלים בתיקי משפחה מורכבים ועוסקים בייצוג וליטיגציה בבתי משפט.
מאחורינו ניסיון בטיפול משפטי בתיקי משפחה, אנחנו מתחייבים לעשות את המירב ולהעמיד לרשות לקוחותינו את ניסיוננו העשיר בתחום, תוך שמירה והקפדה בכל העניינים הקשורים בהליך המשפטי ודאגה לאינטרסים שלך. לייעוץ משפטי בעניינים הקשורים בדמי מזונות וטובת הקטין, אנחנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר טלפוני עוד היום:
במספר 02-595-3322
או בוואטסאפ במספר: 050-811-6181
