קבעו פגישת יעוץ ללא התחייבות
02-595-3323
office@MorLawOffice.com
מינוי אפוטרופוס לדין
זכויות הילד
הוריי כל ילד או ילדה הינם האפוטרופוסים הטבעיים לילדיהם כל עוד הם קטינים, זוהי ברירת המחדל על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962.
אולם, לעיתים מתרחשות סיטואציות שונות בהן בית המשפט מחליט מכח סמכותו למנות אפוטרופוס לדין עבור הילדים ולהחלטה זו עשויות להיות השלכות רבות.
קודם
הבא
״המדינות החברות יעשו כמיטב מאמציהן להבטיח הכרה בעיקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד והתפתחותו. להורים, או, לפי העניין, לאפוטרופסים החוקיים, אחריות בסיסית לגידול הילד והתפתחותו. בראש מעיניהם תעמוד טובתו של הילד.״
מה התכלית של מינוי אפוטרופוס לדין?
מינוי אפוטרופוס לדין נעשה לצורך הבטחת טובת ורווחת הקטין בבית המשפט. כאמור, במצב הטבעי הוריו של ילד הם האפוטרופוסים שלו, אך לעיתים נדרש בית המשפט למנות אפוטרופוס אחר וזאת במספר נסיבות אפשריות:
- כאשר האפוטרופוסים על פי החוק אינם מסוגלים לתפקד ולמלא את החובות שלהם, כלומר לדאוג לטובת הילדים.
- כשהם אינם מעוניינים בגידולם ופועלים תוך הזנחה או פגיעה בילדיהם.
- במצבים בהם ההורים או האפוטרופוס נעדרים, כגון במצבים קשים כגון התייתמות, וכן במצבים בהם ההורים או האפוטרופוס הנוכחי הופכים לפסולי דין או במקרים בהם הם הורשעו בעבירות הנוגעות לאלימות או לעבירות מין בתוך המשפחה.
- במשפחות בהן שתי או שני ההורים מאותו מין, רשאי בית המשפט למנות כאפוטרופוס את אחת או אחד ההורים, כפי שהקרה בתיק משפחה 50/97א’ בשנת 1997 בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
- לעיתים במסגרת הליכי גירושין המתקיימים בעצימות גבוהה, שם עולה חשש כי הילדים עשויים להיפגע כתוצאה מההליך המתקיים.
הרשימה כוללת מספר דוגמאות שחושפות את התכלית במינוי אפוטרופוס לדין, והיא הבטחת טובת הקטינים. על כן, אין זה מפתיע כי בהליך המינוי של אפוטרופוס לקטין הבחינה של טובת הקטין תעשה באמצעות נשות ואנשי מקצוע, בין היתר עובדים סוציאליים להם משקל רב בהליך.
כך למשל פסק בית המשפט בתיק משפחה 1540-12-18 כי למומחים משקל רב בהליך.
מה תפקידו של האפוטרופוס לקטין?
ככלל, על אפוטרופוס לילד מוטלת החובה לדאוג לרווחת הקטין. לתפקיד האפוטרופוס יכולים להיכנס בני משפחה בדרגות קרבה שונות, וזו אף עדיפות בית המשפט במרבית המקרים, אך לעיתים עשוי להתמנות גם אפוטרופוס מקצועי – חיצוני כשהדבר נדרש. לעיתים אף ניתן למנות תאגיד כאפוטרופוס, ולראייה בישראל ישנם כעשרה תאגידים שהוכרו לצורך זה בעבר.
בכל מקרה, על אפוטרופוס למלא בשגרה את אחריות ההורים בסיטואציה משפחית שגרתית, ובכך להשגיח על הקטין ולהבטיח כי צרכיו מסופקים מבחינת צרכים פיזיים בסיסיים כגון אוכל, מיטה וציוד יום יומי. עוד אחראי האפוטרופוס על יציאת הקטין למסגרות חינוכיות כנדרש בחוק חינוך חובה, וכן על קבלת החלטות בעניינים רפואיים הנוגעים לו.
אולם כשעוסקים באפוטרופוס לדין, מתחדד התפקיד ומתמקד בהצגת טובת הקטין בעניין הסוגיה המשפטית הנידונה. כך למשל בתיקי גירושין בעצימות גבוהה, עשוי האפוטרופוס לדין לאחר שנועץ בקטין להמליץ על הסדרי השהות ואופן חלוקתם על ידי ההורים או למשל אם הקטין ירש נכסים על האפוטרופוס לטעון כמיטב יכולתו לטובת האינטרסים של הקטין בצורה אובייקטיבית. מקרה נוסף, אם הילד עומד בפני פרוצדורה רפואית על האפוטרופוס לקבל החלטה מדעת בנודע לאישור הטיפול, כלומר לקבל החלטה שקולה ולא תחת לחצים או השפעות מסוימות שאינן טובת הקטין,
כך למשל בהחלטה של בית המשפט העליון בתיק רע”א 5587/97 נקבע בתיק שעסק במתן טיפול רפואי מציל חיים לקטין בניגוד להסכמת הוריו, כי אמנם הוריי הקטין הינם האפוטרופוסים שלו, אך מעמדם כולל גם אחריות המתבטאת הן בחובות והן בזכויות בדאגה לצרכי הקטין, ובצרכים אלו כלולים גם צרכיו הרפואיים.
כך נשללה האפוטרופסות מהם לצורך הבטחת טובת הילד, ועל מנת להבטיח שינהגו בו כפי שהיו נוהגים הורים מסורים ונורמטיביים. יש להדגיש כי זהו אינו מהלך פשוט לבית המשפט, וכי חיוב הורים במתן טיפול לילדיהם הוא לא מהלך מובן מאליו, אך כן אפשרי כפי שניתן לראות בפסק דין זה.
מכוח איזה חוק זה נובע?
הליך המינוי של אפוטרופוס לדין נשען על ס’ 68 (א) בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב – 1968, שם נקבע כי בית המשפט יכול במסגרת הליך פרוצדורלי הכולל את היועמ”ש לנקוט באמצעים זמניים וכן באמצעים קבועים לשמירת ענייניו של קטין, פסול דין או של חסוי, דרך מינויו של אפוטרופוס זמני ולחלופין דרך מינוי אפוטרופוס לדין.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962
סמכות כללית לאמצעי שמירה
68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעונין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לַדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו.
החוק אף מאפשר לקטין עצמו לפתוח בהליכים, כפי שניתן לראות בסעיף 3 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה – 1995, לפיו בעניין משפחתי ביחס לקטין, בסמכות פקיד סעד באישור היועמ”ש להגיש תובענה, ובדומה יכול הקטין, לבדו להגיש תובענה אם הוא עשוי להיפגע בהיעדרה.
סיכומו של דבר
מינוי אפוטרופוס לדין הינו הליך חשוב הניתן לביצוע הן על ידי הקטין עצמו והן על ידי בני משפחתו או אנשי מקצוע הסובבים אותו. המינוי נדרש במצבים בהם טובת הקטין אינה עומדת לנגד עיניהם של הממונים עליו על פי חוק ועל כן מומלץ להבטיח כי ההליך יבוצע על ידי אנשים מקצוע מנוסים ובעלי היכרות מעמיקה עם התחום.
חשוב לציין כי “עולם האפוטרופסות” הוא רחב מאוד וכל סיטואציה היא ייחודית וכל אדם הוא “עולם ומלואו”. יש לשקול תמיד את טובת האדם שלטובתו מבקשים למנות אפוטרופוס ולדעת כי בדין הישראלי יש כלים משפטיים אחרים “שפגיעתם” נמוכה יותר. בכל התלבטות בעניינים הקשורים באפוטרופסות, אנחנו מזמינים אתכם להתייעץ איתנו.
למשרדנו ניסיון רב בטיפול בתיקים בנושאי משפחה, ירושה ואפוטרופסות.
תיקי אפוטרופסות הם תיקים מורכבים משפטית, טובת האדם שלטובתו ממונה האפוטרופוס תמיד עומדת לנגד עינינו.
לייעוץ בדיני משפחה – אפוטרופסות, נשמח לקבל את פנייתכם בטלפון 02-595-3323 או בוואטסאפ במספר: 050-934-0434
תפריט
