עורך דין משפחה

העברת משמורת מאם לאב

לעיתים, לאחר הגעה להסכם גירושין והסדרת סוגיית המשמורת (אחריות הורית), ניתן להגיע לשינויים והעברת המשמורת שנקבעה לאם למשמורת משותפת (אחריות הורית משותפת) או מלאה אצל אב המשפחה. 

בחלק זה נדון בסוגיות מרכזיות אשר מתעוררות סביב סוגייה זו.

(* ראו בבקשה הערה חשובה בצד העמוד).

אחת הסוגיות הסבוכות והטעונות בהסכמי גירושין היא סוגיית האחריות ההורית (המשמורת) על הילדים המשותפים. 

במסגרת הסדרת סוגייה זו, קובע בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אצל איזה הורה ישהו הילדים לאחר פירוק התא המשפחתי. 

ביחס לסוגייה זו ישנן שלוש אפשרויות לסוגי משמורת: 

א. משמורת מלאה אצל האם 

ב. משמורת משותפת – הילדים נמצאים גם אצל האב וגם אצל האם 

ג. משמורת מלאה של האב.

מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור

דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.

״המדינות החברות יעשו כמיטב מאמציהן להבטיח הכרה בעיקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד והתפתחותו. להורים, או, לפי העניין, לאפוטרופסים החוקיים, אחריות בסיסית לגידול הילד והתפתחותו. בראש מעיניהם תעמוד טובתו של הילד.״

המונח ״משמורת״ עובר שינויים ותהפוכות בתקופה זו, נעשה שימוש יותר ויותר במינוח חלופי ״אחריות הורית״ זאת מתוך תפיסה כי לשני ההורים אחריות משותפת לילדיהם, ומה שנותר להסדיר זה את זמני השהות בו ישהו הילדים עם כל הורה. 

לטרמינולוגיה (השפה בה אנו משתמשים) יש השפעה על יצירת המציאות וכששני ההורים מוגדרים כהורים אחראים, אין צורך לריב מי הוא ההורה המשמורן וכל שנותר להסדיר זה את זמני השהות של כל הורה עם ילדיו.

מטבע הדברים שינויים (רפורמות או מהפיכות) בדוקטרינות משפטיות / פסיכולוגיות הן עניין שלוקח זמן, כך אנו עדים לשינויים ביישום תפיסה זו בין בתי המשפט השונים ואף מול בתי הדין הרבניים (ואף בתי הדין השרעיים) השונים. 

אף אנו עשויים לחטוא בחלק זה של האתר ולעשות שימוש בשני המונחים. אין כוונה לפגוע במגדר כזה או אחר. אנחנו מנסים להסביר את אחת הסוגיות המורכבות בדיני משפחה המלוות את מרבית תיקי הגירושין.   

חזקת הגיל הרך

כאשר מדובר על משמורת של ילד בן מתחת ל-6 שנים, חזקת הגיל הרך קובעת שהמשמורת תעבור באופן אוטומטי לאם. זוהי דוקטרינה שיסודותיה במשפט העברי (ההלכה היהודית) ובעת חקיקת החוק בשנות ה-60, התפיסה הרווחת הייתה שהאם היא ההורה החשוב והמשמעותי ביותר לילד, וביתר שאת בגילאים צעירים, ולכן המשמורת הועברה לאם באופן אוטומטי. 

לפי חזקת הגיל הרך, המשמורת נקבעה אצל האם ובדרך כלל נקבעו בבתי המשפט הסדרי ראיה לפיהם 2/3 מהזמן הילדים היו בחזקת האם ו- 1/3 בחזקת האב.  יחד עם זאת, החוק מאפשר מנגנונים שישנו את הסדר המשמורת, כך לדוגמה אם הסכימו לכך בני הזוג, לא תחול חזקת הגיל הרך.

עקרון טובת הילד

העקרון המרכזי בדיני המשמורת הוא הגעה לתוצאה שתביא לתוצאה הטובה ביותר עבור הילדים המשותפים לאור מה שמכונה 'עקרון טובת הילד'. פעמים רבות טובת הילד מתיישבת עם חזקת הגיל הרך כלומר, טובת הילד היא אכן לשהות אצל אמו, אולם בפעמים אחרות, טובת הילד דווקא מתנגשת עם חזקת הגיל הרך והשהות הילד אצל אביו עדיפה.

במקרה כזה, האב יכול לעתור לבית המשפט ולבקש לקבוע או להעביר את המשמורת אצלו ולא אצל האם, זאת מכיוון שטובת הילד מחייבת זאת. 

כלומר, בעוד שהמחוקק נטה לראות את השהות אצל האם ככזו שתיטיב, על פי רוב, עם הילד, ניתן לסתור את החזקה הזו לאור עקרון טובת הילד ולשנות את הסדרי המשמורת.

העברת משמורת מלאה מאם לאב

כאמור, שינויים במשמורת יכולים להתבצע כאשר יש שינוי נסיבות המחייבים, לדעת בית המשפט, שינוי במשמורת בין בני הזוג. 

בין היתר ניתן להגיש תביעה בעילות הבאות:

  • הזנחה הורית: כאשר האב סבור שהאם לא מצליחה לספק את כל צרכיו של הילד או שהשהות אצלה מעמידה אותו בסכנה.
  • יחס האם לילד: לעיתים יחסה של האם לילד לא ישקף את צרכיו המנטליים ויתעורר, לדעת האב, צורך להעבירו מחזקתה אל חזקתו כדי להגן על בריאותו.
  • שינוי לרעה במצבה של האם: שינוי במצב הבריאותי או הנפשי של האם וכן פגיעה כלכלית מסויימת יכולים להוות, במקרים מסויימים, עילה המצדיקה שינוי של המשמורת המשותפת.
  • התמכרות של האם שתוצאתה הזנחה של הילד או אי סיפוק צרכיו השונים. 
  • שינוי אורח חיי האם: לעיתים אב יכול לעתור לשינוי המשמורת כאשר אורח חייה של האם לא תואם את של הילדים המשותפים כגון חזרה בתשובה או יציאה בשאלה.
  • ניכור הורי: שהות הילדים אצל ההורה המשמורן יכולה להסית את הילדים, במודע או שלא במודע, כנגד האב כך שהילדים לא ירצו יותר להיות עמו בקשר. במקרים חמורים כמו אלה, יכול בית המשפט לפסוק את העברת המשמורת וזאת כדי למנוע נזק נוסף שייגרם לאב כתוצאה מהריחוק עם ילדיו.
  • רצון הילדים: במקרים מסויימים, ובמיוחד כאשר הילדים גדולים ועומדים על דעתם, בית המשפט יכול להתחשב ברצונותיהם לעבור ממשמורת האם למשמורת האב.

בסכסוכי משמורת, ניתנים תסקירים על ידי אנשי מקצוע ואף מבוצעת לא אחת אחת בדיקת מסוגלות הורית אשר תפקידה להעריך האם אחד ההורים אכן כשיר לגדל את הילדים, וככל ושני ההורים כשירים לגדל את הילדים, מי מהם בעל הכשירות הגבוהה ביותר לכך. בדיקת מסוגלות הורית נערכת על ידי אנשים מתחום הרווחה ובריאות הנפש ובסופה מתקבל דו"ח המפרט את מכלול השיקולים ואת המלצת הבוחן.

מעבר למשמורת משותפת

כאמור, חזקת הגיל הרך היא חזקה משפטית (הניתנת לסתירה) אולם בני זוג בוודאי שיכולים ואף מומלץ שיגיעו להסדר של משמורת משותפת הנכון לתא המשפחתי ושיאזן את צרכיהם השונים. אפשרות זו נבדלת מהסדרי ראייה אשר לפיהם נקבעת משמורת מלאה אצל אחד ההורים ואילו ההורה השני זכאי לראות את ילדיו. אלא, שמשמורת משותפת משאירה את האחריות ההורית במשותף.

שינוי מגמה זה נובע משינויים חברתיים ביחסים בין גברים לנשים, יציאת נשים רבות לשוק העבודה וניהול קריירה אשר מחד גיסא, מורידה את התלות הכלכלית של נשים בבני זוגן ומאידך גיסא מנחילה הורות שוויונית יותר אשר מטילה את נטל גידול הילדים הן על הגברים והן אצל הנשים.

מזונות ילדים במשמורת משותפת: פלוני נגד פלונית (בע"ם 919/15)

בפסק הדין, בית המשפט העליון דן בהרכב מורחב של 7 שופטים בשאלה האם במצב של משמורת משותפת תתכן הפחתה של דמי המזונות שמשלם האב שכן הוא וגרושתו משתכרים באופן דומה עד זהה. 

טרם פסק הדין, הנורמה בישראל חייבה את הבעל לשלם מזונות ילדים על אף נשיאתו השוויונית של האב בנטל הגידול וכושר השתכרות שווה.

בית המשפט פסק, שבמקרה ונקבעת משמורת משותפת יופחתו דמי המזונות שהיו משולמים. כך, שבמקרה הנדון, כושר ההשתכרות הזהה של ההורים הוביל לנשיאה שוויונית ועצמאית בנטל אחזקת הילדים, קרי, כל אחד מההורים נשא לבדו במזונות שלו.

פסק דין זה חולל מהפכה בתחום המזונות ובתחום המשמורת שכן הוא קבע הלכה חדשה שמתחשבת בשינויים החברתיים והסוציולוגיים שמאפיינים את החברה הישראלית ואת היציאה לשוק העבודה מחד גיסא וההורות השוויונית מאידך גיסא.

חשוב לציין כי תחום החזקה והמשמורת עובר בתקופה זו טלטלות רבות, הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים. חשוב לעקוב אחר פסיקה חדשה. 

סיכומו של דבר

הורה גרוש/ה עם ילדים ולדעתך יש צורך לשינוי הסדר המשמורת שנקבע, פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי, במסגרתו נבחן  אם יש מקום לפנייה לבית המשפט  / בית הדין הרבני, ונפעל למימוש זכויותיך.

עקב המשמעות הרבה של חילופי משמורת והשפעתם על הילד/ים, חשוב מאוד ומומלץ להסתייע באנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום הגירושין והמשפחה מוקדם ככל האפשר. 

במשרד עורכי דין מור ושות׳, מחלקת דיני משפחה עתירת ניסיון משפטי.

אנו מטפלים בתיקי משפחה וגירושין מורכבים ועוסקים בייצוג וליטיגציה בבתי משפט. 

מאחורינו ניסיון רב בטיפול משפטי בתיקי משפחה וגירושין ובכלל זה עיסוק יום-יומי בעניינים הקשורים בענייני משמורת ילדים / הסדרי שהות. 

אנחנו מתחייבים לעשות את המירב ולהעמיד לרשות לקוחותינו את ניסיוננו העשיר בתחום, תוך שמירה והקפדה בכל העניינים הקשורים בהליך המשפטי ודאגה לאינטרסים שלך.

לייעוץ משפטי בעניינים הקשורים בגירושין / משמורת – הסדרי שהות / חזקת הגיל הרך, אנחנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר טלפוני עוד היום במספר 02-595-3322 או בוואטסאפ במספר: 050-811-6181

קבעו פגישת יעוץ

office@MorLawOffice.com