עורכי דין

נישואי בני זוג מאותו המין

נישואים גאים

כיום המצב החוקי בישראל לא מאפשר לבני או בנות זוג מאותו המין להינשא בישראל, וזאת מפני שבארץ הנישואין מתבצעים על פי הדין הדתי שאינו מכיר בנישואים מסוג זה. אולם, קיימת פרוצדורה שמאפשרת רישום במשרד הפנים אף של זוגות נשואים כששתי או שני בני הזוג מאותו המין.

Picture of מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור

דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.

זכותם של בני זוג להט"בים שנישאו בחו"ל לשנות את רישום מצבם האישי במרשם האוכלוסין מ"רווק" ל"נשוי" ולמשרד הפנים אסור לסרב לכך. 

המצב בארץ אל מול העולם

נישואין בישראל נערכים לפי הדין הדתי ובגלל שהדינים הדתיים לא מכירים בנישואים חד-מיניים, בני זוג להט"בים אינם רשאים להינשא בישראל.

בעולם, ניתן לראות כי במספר לא מועט של מדינות ניתן להינשא ללא קשר לזהות בני או בנות הזוג. בין אותן מדינות נמצאות נציגות רבות לעולם המערבי ובהן: אנגליה, ברזיל, ארגנטינה, אירלנד, דנמרק, שוודיה, צרפת, נורבגיה, איסלנד, ניו-זילנד, פורטוגל, וויילס, סקוטלנד, אורוגוואי, פינלנד ובכל מדינות ארצות הברית.

מרבית המדינות שינו את יחסן לסוגיה בין 2009 ל-2015, וכך לדוגמה בארצות הברית התקבלה בשנת 2015 פסיקה מפי בית המשפט העליון בה הכיר בנישואים חד מיניים, וקבע כי החוקה מקנה לאזרחי ארצות הברית הגנה שווה ולפיכך חל איסור על המדינות לאסור או לא להכיר בנישואים של בנות או בני זוג מאותו המין. חשוב לדעת כי כאשר מדברים על ארצות הברית אין זה שכיח שמתפרסמת פסיקה פדרלית המחייבת את כל 50 המדינות שמרכיבות את ארצות הברית, ועל כן חיובן להכיר ולהפוך את הנישואים החד מיניים לחוקיים נחשב להיסטורי.

על אותה פסיקה (עניין Obergefell v. Hodges, 135 S. Ct. 2584) נשענו גם שופטי העליון בישראל בפסק דינם בעניין בג"ץ 7339/15 בו האגודה לשמירת זכויות הפרט ואחרים עתרו כנגד שרת הפנים, הכנסת וכנגד הנהלת בתי הדין הרבניים בישראל על מנת לשנות את חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, בדגש על הסעיף הראשון בו, בכדי לאפשר לבנות ובני זוג שמינם זהה לקבל הכרה כנשואים בישראל.

החוק קובע בסעיף 2 כי: "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה"., דבר השולל את יכולתם של זוגות חד מיניים להינשא, וגם אותו ביקשו העותרים לבטל. אולם, לאחר דין ודברים קבע כבוד המשנה לנשיאה (בדימוס) רובינשטיין כי אין לקבל את העתירה מטעמים שונים הנוגעים בעיקרם לסמכות בית המשפט כרשות שופטת אל מול הכנסת כרשות המחוקקת.

לדבריו הצטרפה כבוד השופטת ברון לאחר שביקשה להסביר את הטעם למצב הקיים: "שורשיו של המונופול ההלכתי בענייני נישואים נטועים עמוק במורשת האבות, והוא נועד להגן על ערכים חשובים וייחודיים לעם ישראל כקדושת המשפחה היהודית. עם זאת, לא יכול להיות חולק על כך שיש בהסדר הנדון משום פגיעה בזכותן של קבוצות שלמות באוכלוסייה לקיים חיי משפחה". (פסקה 1 לפסק דינה).

כך, אף שהודתה כי המצב החוקי מביא לפגיעה בזוגות חד מיניים, הצטרפה לדעתו של כבוד המשנה לנשיאה (בדימוס) רובינשטיין אך לא לפני שהביאה מסר אופטימי בדבר העתיד: "ואולם לא מן הנמנע כי תגיע העת… …. בחינת התאמת דיני המעמד האישי למציאות בת ימינו ולפסיפס החברתי – תרבותי – דתי שממנה היא מורכבת. ביקורת שיפוטית מעין זו כבר הביאה להכרה בנישואים בין זוגות בני אותו מין במדינות רבות ברחבי העולם."

ומה בישראל נכון לעכשיו?

כאמור, בישראל הדין הדתי הוא שמכתיב את חוקי הנישואין, ובהיעדר הכרה של דין זה בנישואים של בני או בנות זוג מאותו המין גם ידיה של המדינה כבולות לכאורה והיא אינה יכולה להכיר בהם. לעומת זאת, במדינות שונות בעולם כן ניתן להכיר בנישואים של זוגות להט"בים, והדבר פתח אפשרות לאלו שנישאו באותן המדינות לקבל הכרה רישומית זו אף בישראל.

כך, יכולים בני או בנות זוג מאותו מין לאחר שנישאו במדינה אחרת המכירה באופן זה של נישואים לפנות לאחד מפקידי הרישום במשרד הפנים ולבקש להירשם כזוג נשוי במרשם האוכלוסין. על הפקיד מוטלת חובה והוא איננו יכול לסרב לשינוי המצב המשפחתי במרשם בטענה שהם בני או בנות אותו מין. אולם, עצם הרישום הוא בעיקרו סמלי, ואינו מקנה את כל הזכויות מהן נהנים בני זוג שאינם מאותו מין אשר נרשמים במרשם.

בפן המעשי, מקנה המצב החוקי כיום בישראל אפשרות ליהנות מזכויות וחובות של ידועים בציבור, בין היתר מול הרשויות השונות במדינה כגון רשות המיסים, ביטוח לאומי וכד', וכמובן גם מול בית המשפט לצורך עריכת הסכם ממון וקיום היבטים נוספים של חיים משותפים.

ומה לגבי גירושין? יש לציין כי בפסיקה נקבע שהיות ובתי הדין הרבניים אינם מכירים במוסד הידועים בציבור, הכרעות בעניין זוגות להטבי"ם מתקבלות בבית משפט אזרחי בשונה מהמצב בקרב זוגות נשואים שם החלטות בעניין גירושין, מתקבלות בבית הדין הרבני (בג"צ 89/673 משולם נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מה(5 (594) 1991). לפיכך גירושים של בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל, נעשה באמצעות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה

סיכומו של דבר

נישואים בקרב זוגות בני או בנות אותו מין טרם אינם (טרם) אפשריים בישראל, אך כן ניתן להינשא במדינות בהן הדבר אפשרי ולהירשם במרשם האוכלוסין כזוג נשוי. 

על מנת להבטיח את קבלת כלל הזכויות שמגיעות לזוגות המבקשים להינשא, וכן כדי להסדיר סוגיות הקשורות בגידול ילדים כמו למשל צו הורות פסיקתי או מינוי אפוטרופוס מבין בני או בנות הזוג לצורך קבלת החלטות מול הרשויות בעניין ילד בעודו קטין מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין שיבטיח את האינטרסים שלכם בשדה שמאופיין בחוסר וודאות משפטית לגבי העתיד.

המחלקה לדיני משפחה, ירושה ואפוטרופסות במשרד מור ושות' היא בעלת ניסיון משפטי עצום ומספקת ליווי מקיף בתחומי המשפחה. 

לייעוץ משפטי בעניין מימוש זכויות של זוגות להטבי"ם או ענייני משפחה הקשורים בזוגיות להטבי"ת (הסכמי ממון, צו הורות פסיקתי, פונדקאות, צווי אימוץ, גישור משפחה… כן ואפילו פרידה וגירושין…)

ניתן לפנות אלינו

בטלפון 02-595-3323

או בוואטסאפ במספר: 050-934-0434.

קבעו פגישת יעוץ

office@MorLawOffice.com